על אצבע ידך
רציתי לענוד הטבעת,
ולהקיף צוארך
במחרוזת פנינים;
להצמיד שפתותייך...
בגופף לגעת
ןלחוש את חומך
הבתולי...
לשאתך על כפיים
אל רכות היצוע
וגופף יתמזג בגופי...
לחוש ברטט שפתייך ברוח
בלשונך החמה בלשוני...
והנה - נשמטה הטבעת
יפי זהבה כי דהה,
ונפלה המחרוזת לארץ
פניניה פוזרו בדממה.
ואמהר ללקט אובדנך,
ולחפש הפנינים בין החול
והלכת...
ונותרתי בודד.
היום ומחר ואתמול... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.