זה התחיל מגיל קטן, מסתובבים לנו בעיר זה התחיל בריקוד ונגמר
במונולוג ושיר, היא אף-פעם לא שמה עליי, גרמה לי לריב עם
חברים, היא לא יודעת את זה אבל בלעדיה חיי אינם שלמים.
הכל התחיל בכיתה ו' הייתי בהופעה שלה בסטודיו לריקוד היא לבשה
בגדים כסופים עמדה שורה ראשונה באמצע, כל כך יפה מלאת נוכחות
על הבמה וזה מה שגרם לי להתאהב בה, במשך שנתיים היינו ידידים
והרגשות שלי נהיו יותר ויותר חזקים...
כיתה ח' "המילניום"! חבר שלי סידר שנצא ביחד קצת אחרי 12
נישקתי אותה, זאת הייתה הנשיקה הראשונה של שנינו והיא כעסה...
הרסתי את היום המושלם שהיה לי! בנשיקה אחת, האם אני מצטער? ממש
לא הלכתי לישון עם חיוך על השפתיים שום נשיקה לא השתוותה לה,
כל-כך טהורה, כל-כך נעימה, כל-כך רכה הנשיקה הכי טובה שהייתה
לי והעיניים היפות שלה, כל כך יפות, תכולות ונעימות נוצצות
כאלה, בחיים לא ראיתי מישהי עם כאלה עיניים, זה הדבר הראשון
שרואים אצלה... מאותו יום לא דיברנו, לא העזתי להתקרב. בכיתה
ט' היא צולמה לסדרת ספרים שכתבה שחקנית מפורסמת כמובן שקניתי
את ארבעת הספרים (שכל אחד יצא פעם בשנה ט', י',יא', יב') כשהיא
הייתה בכיתה יא' היה בבית-הספר שבו היא לומדת ערב למגמת
תיאטרון היא עשתה מונולוג ושרה שיר, היא הייתה כל-כך יפה
ונוצצת בדיוק כמו שהבטתי בה בפעם הראשונה הבטתי בה שוב
והתאהבתי... ניסיתי לדבר איתה אפילו עקבתי אחריה כמה פעמים
וכשהיא דחתה אותי שוב ושוב תפסתי את עצמי בידיים והבנתי שככה
אני לא אגיע לשום מקום אז הפסקתי, ושוב אני לא מעז להתקרב,
לומר שלום, אם אני אראה אותה אני אתאהב שוב ויהיה לי קשה
מדי... אז מה זאת אהבה? איפה קארן? למה הוא לא שלי? למה היא לא
רוצה אותי? כל שאני יודע זה שאני לעולם גם לא אדע... ומי יודע
אולי יום אחד היא תגלה שזה meant to be ונועדנו זה לזו ואני
אתייחס אליה כמו למלכה אני אתן לה את עולמי היא לעולם לא תמצא
מישהו שיאהב אותה יותר ממני...