לאייל,
בדיוק לפני שבוע התנשקתי בפעם הראשונה בחיי, איתך, בחיים שלי
לא הרגשתי כל כך הרבה אושר, הדמעות שזלגו לי מהעניים אחרי
הנשיקה (דמעות שאתה לא ראית) לא היו דמעות של חרטה, אלא של
התרגשות.
רחפתי מרוב אושר כל היום שלמחרת לא תארתי לעצמי שכשאני יראה
אותך ביום ראשון אני ייקבל יחס כזה מעליב, "אני לא יודע מה אני
רוצה מעצמי" אמרת "ואני לא חושב שיש לנו על מה לדבר".
תהרוג אותי, אני לא יודעת למה התכוונת, אתה כועס עליי?! או
שאולי סתם ניצלת אותי שלא בכוונה רעה?! האמת שעכשיו זה כבר לא
משנה, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על המומנט המדהים שהיה שם
באותו שישי בלילה, או שאולי המומנט המדהים היה רק אצלי?! אולי
הייתי תמימה ואולי אני עדיין אבל בדבר אחד אני בטוחה וזה
העובדה שאני אוהבת אותך ושונאת אותך כאחד.
אני מנסה שלא לחשוב על זה, אבל לא מצליחה, בכל פעם שאני עוצמת
את העיניים אני נזכרת איך נישקת אותי שתי נשיקות בלחי ואז תפסת
אותי ונישקת אותי בפראות שבאותו הרגע נראתה לי איומה אבל
בדיעבד הייתי חוזרת על כך עוד מיליון פעם.
הייתי מוכנה להשאר בסיטואציה הזאת לנצח.
חבל שאתה לא דברן גדול, הייתי רוצה שתגיד לי משהו, לא חשוב מה,
שאתה אוהב אותי או שסתם ניצלת את החולשה והתמימות שלי.
אבל התחושה הזאת של חוסר הידיעה יכולה להוציא אותי מדעתי, אני
לא מרוכזת בשום דבר חוץ מבאותו לילה.
אני יודעת שאין שום סיכוי בעולם שאני יפנה אליך שוב, ואני
יודעת עוד יותר שאין שום סיכוי שאתה תפנה אליי.
אני רק רוצה שתדע שלמרות כל מה שאמרתי, אני לא מתחרטת על
כלום.
חבל שזה נגמר ככה, אולי אני אשמה, אבל אתה לא אומר לי את זה,
בבקשה תגיד לי את זה, כבר לא נשארו לי דמעות, אני רוצה לקרוע
את החיבוקים שלך ואת הנשיקות שלך ואת המילים שלך אבל אין לי
מספיק כוח, אתה לקחת הכל.
כנראה שהעונש שהעניש ה' את חווה חל עליי עכשיו "ואל אישך
תשוקתך" הוא אמר לה, והתשוקה שלי אליך היא עזה מאין כמוה, כל
הדברים החשובים בחיים הופכים לכל כך קטנים וטפלים כשאני מעמידה
אותם אל מולך, איזה דיספרופורציה, אני יודעת, אבל אני כבר לא
שולטת בחיי, שליטה שכל כך מאפיינת אותי, אתה שולט בהם,
והפרדוקס הוא שאתה אפילו לא מודע לכך.
אני יודעת שבעוד זמן מה (קצר אני מקווה) אני יסתכל אחורה
ויחשוב איזה מטומטמת הייתי, מי הוא בכלל שיכאיב לי ככה, אבל
עכשיו ברגע זה אני לא יכולה אחרת, לא עוברת שנייה בלי שאני
יחשוב עלייך, אני אפילו לא בטוחה אם זאת אהבה או סתם נשיקה
שציפיתי ממנה ליותר ממה שאתה ציפית.
אני רוצה שתדע שאם אתה כועס עליי אז אתה כועס לשווא,
        אוהבת בתקווה שזה יעבור,
                                     אופק