ילד שכמותך / עמית הורוביץ
תגיד לי איך בערב אחד
בסוף חודש דצמבר קר
אתה אומר שהוא כבר לא יגיע
חיפשת פה, חיפשת שם
במועדון מלא עשן
מגשש באפלה, ילד שכמותך.
גדלת בין הציפיות, מה מותר, מה אסור לעשות
הלכת לאיבוד ...
יושב עכשיו בתוך דירה
אתה שונא, שונא נורא
אתה אומר אהבתי פעם כבר לא תהיה שנייה
זה ערב ולא כל כך קר
עם הירח המוכר,
אני אומר אולי הוא עוד יגיע
גדלת בין הציפיות, מה מותר, מה אסור לעשות
הלכת לאיבוד בין הטיפות...
גדלת בין הציפיות, מה מותר, מה אסור לעשות
הלכת לאיבוד...
רק תן לי לנסות לחדור, לתוך הלב לתוך הכפור
ואל תאמר שפספסת את הרכבת
ואין רכבת אחרונה, זה רק אתה בתחנה
אני מכיר אותך, ילד שכמותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.