גונדולות / עמית הורוביץ



יש בחורים יפים בעיר הזאת
הם עוברים מול החלון,
בחורות יפות עושות להם עיניים.
יש אנשים מבולבלים, לא יודעים במה לבחור,
אנשים עם בעיות זורמות כמו מים.

ויש אותך שהיית
מן סרט לא ברור
שובר הלבבות, ומי יודע עוד מה.
עם הפנים שלא אומרים דבר,
בלבול שלא עבר
איך אפשר
לא להביט, ולא להישוות.

היית לי אבא, אולי גם אח
או משהו דומה
כוסות קפה חמות אל תוך הלילה.
בין השבילים בעיר הזאת,
אנשים כמו גונדולות
שטים לאורך רחובות ריקים.

אחד אחד עוברים כמו פס ייצור
מול החלון הפתוח של חדר לא גדול
במרכז העיר.
הייתי שמח אם יעבור מטוס,
איזה אות מהשמיים,
שדברים כאן יסתדרו
כי לבד פה, בינתיים.