סיפור קורע לב עם שירים ונגינה.
ג'וני, שוני וצביה מחכים לחזור לחיים.
המערב הפרוע במיטבו.

סיפור מאולתר, נגינה מאולתרת.
להלן התסריט, כמו שיצא...


אני זוכר, אני וג'וני שתום-העין רכבנו לעבר השקיעה.. ג'וני אמר
לי - "בוא נתפוס לנו איזה אינדיאני, נעשה אותו על האש"
אמרתי לו - "אינדיאני זה לא טעים". אז רכבנו לטקסס, ואז ירו
בו... אני זוכר את זה.
בעצם אני לא זוכר את זה...

הווו, ג'וני! איך הלכת בחורים
הווו, ג'וני!
בבקשה.

מטקסס המשכתי ברגל, גנבו לי את הסוס. אמרתי - "קוסאמק, מי גונב
סוס במערב הפרוע?". אז המשכתי ברגל כמו שאמרתי, ואז פגשתי את
שוני.
שוני היה צלף מעולה, אני זוכר רכבתי איתו שנים... הוא היה צולף
למרחקים, שום-דבר הוא לא היה מחמיץ! אינדיאני פה, ארנבת שם!
כמו שרדפו אחרינו עם הכסף.. ושם, גם כן, כשעברנו את הגבול...
(הוא מת).

הוווו, שוני!
איך הלכת, איך הלכת?!
הווו, שוני וגם ג'וני! חברים טובים היו!
בבקשה, ונמשיך
לה לה לה

ואז הגיע החורף..לא ג'וני ולא שוני היו איתי. את הסוס גנבו לי
כבר פעמיים, לא היה לי מה לאכול.הלכתי לנמלה, היא אמרה לי -
"מה אתה חושב? כל הקיץ היית עם ג'וני ושוני, עכשיו מה? תבוא
פה? מה אתה חושב?"
אז פגשתי את צביה. ואז היא מתה

כן... צביה!
איך הלכת לנו, הוו צביה!
היא היתה כה יקרה... וכל כך וכל כך אמינה!
הוווווווווו, צביה!
ונמשיך את עכשיו את עכשיו את עכשיו את הסיפור.
בבקשה, קולומבוס, ספר להם מה קרה אחר-כך.

קודם כל, לא קוראים לי קולומבוס. דבר שני, הכינוי הוא
קולומבוס.
אחרי שצביה מתה, לא ידעתי מה לעשות יותר. איבדתי את ג'וני, את
שוני, את צביה, את הסוסים, את הגיטריסט עמדתי להרוג. לא ידעתי
מה לעשות יותר.
אז עברתי לחשפנות... הולה!

חושף, חושף, חושף חושף
חושף לי פה, חושף לי שם
הכל חושף הכל חושף
רוצה לחשוף, הכל חושף, הכל חושף, הכל חושף
מה הולך שם??? מה ברח שם? מה הלך שם? מה קרה שם??
ולא... לא לא צביה, וגם שוני, וגם קוני
וגם ג'וני, והסוסים, וגם ג'וני, וגם שוני...
בבקשה.

ואז הגעתי לפה. באתי לספר לכם את הסיפור הזה. כי רציתי פשוט
לספר לכם שבעצם לא ידעתי מה לעשות.

לאאאא
לא ידעתי, לא ידעתי מה לעשות!
לאאאאאאאאא
לא ידעתי, לא ידעתי מה לעשות!

תודה רבה, כל הכבוד, בבקשה.

מספר הסיפור: ליאור
שירה נהדרת: רונן
נגינה: איתי
שכל: אין