[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גבע שלומית
/
מצטער

היא תמיד אמרה דברים טובים עליך, תמיד אמרה כמה שאתה יפה,
החיוך הכי חמוד, כמה שהגוף שלך מושלם ומשורטט, כמה שהפנים שלך
חלקות ומושלמות וזה החמיא לי אבל כשהיא התחילה להגיד שהמגע של
היד שלך מושלם, שהשפתיים שלך בדיוק בצבע הנכון ושהעינים שלך -
הן העינים הכי עמוקות שיש, המילים האלה תמיד גרמו לי לפחד
ולהרגיש מוזר, איך החברה הכי טובה שלי מכירה את מגע הידיים של
החבר שלי? איך היא יודעת שהעינים שלו הכי עמוקות?
אני יודעת שאני זו שתמיד דיברה והשוויצה על העינים העמוקות
שמבינות הכול ועל המגע המלטף שלך, אבל לא חשבתי שהיא תדע מה
ההרגשה של זה, לא חשבתי שהיא תדבר על זה...
אתה אף פעם לא אהבת כל כך את החברה שלי - אמרת שהיא יפה ושיש
לה גוף מדהים, אמרת שיש לה שיער יפה וגולש ושהשפתיים שלה בדיוק
בצבע שצריך בשביל למשוך בחור אבל תמיד אמרת שאתה אוהב רק אותי
ונמשך רק אלי... שיקרת!
באת יום אחד ואמרת שאתה מצטער, רק מצטער שמעתי, המילה שהכי
הפחידה אותי, המילה שלא רציתי אף פעם לשמוע! ואז, אחרי המילה
המפחידה והנוראית הזאת, שתקת, ירדה לי דמעה של פחד.
ניגבת אותה ונשקת למצחי, חיבקת אותי ואת ראשי הנחת על החזה
שלך, ליבך דפק בעוצמה, פחדתי שליבך יפרוץ מתוך החזה שלך. הרמתי
את ראשי והסתכלתי בעיניך העמוקות, הם נראו חלשות, הם היו מלאות
בדמעות ואני נשקתי לך.
אתה אמרת - "אני אוהבת אותך ותמיד יאהב ואני באמת באמת
מצטער..." שוב המילה הזאת. למה? למה הפחד הזה? שאלתי - "מה
קרה?" אמרת שאתה רוצה למות ולהחזיר את הגלגל אחורה...
הזמן עבר, הגלגל כבר לא חזר אחורה, אני ושירה כבר לא מדברות,
גם לך לא סלחתי, כעסתי על עצמי שהתאהבתי בך אבל שנאתי את עצמי
שאני עדיין אוהבת אותך...
המשכת להתקשר, לי כאב ובכל צילצול שלך קפאתי, הפלאפון ניגן את
השיחה שלנו. פעם גם עניתי לך, אבל לא דיברתי, גם אתה לא,
ניתקתי ומאז לא שמעתי אותך. לא את הנשימות שלך, לא את המחוק
שלך, לא את הבכי שלך, לא הרגשתי את מגע ידייך, את נשיקותייך,
את ליטופך וחיבוקך...
אני ודני כבר שבוע ביחד, אבל דני זה לא אתה... דני לא מצחיק
אותי כמוך, לא מנשק אותי כמוך, לא מלטף ומנחם כמוך, לא מבין
כמוך ולא אוהב כמוך!
אתמול בסרט, אחרי חצי שנה, ראיתי אותך שוב - את עיניך, שפתייך,
פנייך, שיערך...
עייני נפגשו בעיניך, הלב שלי פעם בחוזקה, רציתי לרוץ אלייך,
לנשק אותך ולחבק אותך, שוב להיות איתך ולהרגיש אותך...
אבל דני חיבק אותי ואתה, אתה חיבקת את שירה.

ממני...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רציתי רציתי,
בכיתי בכיתי,
ומי לא בא?

אלוהים.




זוזו לסטרי, נער
מתבגר בעברו,
בשיר מחאה נוקב


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/4/04 21:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גבע שלומית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה