ושוב אני ואת מטיילים על אותו החוף
רק ציוץ הציפורים באוזניים
בעיניים - אותו הנוף

ואפילו שזמן רב עבר שום דבר לא השתנה
כי ברגע זה אני חוזר
לאותה השעה - הדקה - השנייה

מביט על המים רואה השתקפות מטושטשת
של זוג יונים היורדים ממרום
במקורם טבעת יהלום נוצצת
וכבר מרחוק אני מרגיש את החום

לאט לאט שועלים, ארנבים
יוצאים מתוך מחילות
ופתאום שקט פה מדי
אפילו הצפרדעים שותקות

הזאב לא רודף יותר אחרי אף אחד
וכולם מחכים - מקשיבים

אפילו הרוח הפסיקה לנשוב
השקט מתחיל להפחיד
מרגיש כמו אדם שנתקע בתוך גוב
ורק הטורפים מסביבי

ואני מרוב לחץ מנסה לדבר - אך מצליח רק למלמל
ואז מתחיל הרעש מחדש
אחרי שאותך אני שואל:
האם תינשאי לי?