New Stage - Go To Main Page

כ. איתי
/
הפריצה...

5:00 בבוקר יום ראשון...

רונית ישנה במיטתה, התריס היה מוגף והחדר היה אפוף באפלולית
מלטפת, ברחוב בחוץ החלו להישמע קולות הרחוב המתעורר...
הבית אשר היה בית על הקרקע היה שקט כקבר ופתאום נשמעה חריקה
צורמנית מכיוון המטבח ולאחר שנייה השקט חזר על כנו.
רונית התהפכה במיטתה והמשיכה לישון בשלווה, על ענף העץ מחוץ
לחלונה התיישב לו דרור קטן ושר את שיר הבוקר שלו לבת זוגו.
חלון המטבח החל להיפתח לאיטו על ידי זוג ידיים הנתונות בכפפות
שחורות...

17:00 אחר הצהריים יום שבת לפני...

"אז מה, מחר אתם שנה יחד?" שאלה רותי.
"כן, היית מאמינה שכבר עברה שנה?" ענתה רונית.
"פשוט לא יאמן איך הזמן רץ שטוב, מה אתם מתכוונים לעשות מחר?"
שאלה רותי.
"האמת שלא החלטנו כלום, אורי עייף בזמן האחרון ואני לא יודעת
אם יהיה לו כוח לצאת, כל הזמן יש לו סידורים בכל מיני שעות
מוזרות, בנוסף היום אנחנו הולכים למסיבה בערב ..." אמרה
רונית.
"את בטוחה שאין לו מישהי?" שאלה רותי כשמבט מוזר על פניה.
רונית הסתכלה עליה כאילו נפלה מהשמיים, "את יודעת משהו שאת לא
מספרת לי?" שאלה וצליל דאגה בקולה.

5:05 בבוקר יום ראשון

הדמות הלבושה שחורים נכנסה אל תוך הבית מבעד לחלון תוך כדי
שהיא מחליקה בשקט לתוך הבית, הדמות התקדמה אל עבר הדלת...


17:15 אחר הצהריים יום שבת לפני...

"לא, מה פתאום", אמרה רותי בבהלה.
ההקלה על פניה של רונית נראתה בברור, לרגע אחד התחילה לפנטז את
אורי בכל מיני פוזות עם מישהי בלתי ברורה והדבר העלה בה תחושת
חולשה.
"אצל מי המסיבה?" שאלה רותי בניסיון לשנות נושא.
"אצל רונן, חבר של אורי, את רוצה להצטרף?" ענתה רונית אשר
עדיין לא נרגעה.
"יכול להתאים לי מאוד", ענתה רותי אשר שמחה לכל הזדמנות לצאת
לבלות.
"אוקיי", אמרה רונית וקמה כדי ללכת הביתה להתכונן למסיבה.
"אז נפגש בערב", אמרה רותי.
"ביי", אמרה רונית.
"ביי", אמרה רותי.

5:07 בבוקר יום ראשון

הדמות השחורה פתחה את הדלת ולבית התחילו להיכנס מספר אנשים...
רונית התחילה לזוז במיטתה בחוסר שקט...



22:00 בערב יום שבת לפני...

אורי רונית ורותי הגיעו לביתו של רונן, המסיבה כבר הייתה
בעיצומה...
אורי הציג את רותי בפני רונן וכולם נכנסו לבית.
אורי ורונית התחילו להסתובב בין כולם ואילו רונן התחיל לדבר עם
רותי ונראה היה שהדיבור ביניהם זורם יפה.
"נראה לי שהולכת להתפתח פה עוד אהבה", אמר אורי לרונית ונתן לה
נשיקה עדינה על שפתיה.
"אתה תוריד לי את האודם", נזפה בו רונית ברצינות מעושה עם חיוך
גדול על פניה.
אורי עשה עצמו נעלב, ואז תפש את פניה בשתי ידיו והדביק לשפתיה
נשיקה חזקה ולוהטת ...
"היי אתם, אולי תפסיקו, אתם מחממים לי פה את כולם", צחק רונן
אליהם.
"אני חמה!" צעקה רותי והדביקה לרונן נשיקה לפני שיכל להתנגד.
רונן, נעמד המום לרגע, ואחר ללא כל שהיות תפס את רותי בשתי
ידיו והדביק גם לה נשיקה.
שניהם הסתכלו אחד בעיני השני וללא מילים התחבקו והתנשקו נשיקה
צרפתית ליד כולם...

5:15 בוקר יום ראשון

הדמויות אשר נכנסו לדירה התחילו להזיז את הרהיטים בדירה בשקט
על מנת שלא להעיר את רונית...

2:00 בלילה יום ראשון...

כולם יצאו מביתו של רונן ורק אורי, רונית ורותי נשארו
מאחור...
"הייתה אחלה מסיבה", אמרה רונית
"בהחלט", אמר אורי.
רונן הסתכל ברותי, ואז שאל, "את נשארת?"
רותי הסתכלה לעברו ואחר כך לעבר אורי ורונית, "תמשיכו בלעדיי
חברה, קיבלתי הצעה מפתה..."
אורי הסתכל אל רונן במבט מוזר, "אוקיי חברה אז להתראות..." אמר
אורי ואז הוסיף לרונן, "אל תשכח מה שדיברנו".
"אל תדאג", אמר רונן.
"על מה מדובר?" שאלה רונית שהגיעו למכונית.
"סתם, לא משהו רציני", אמר אורי אך פניו אמרו אחרת.
רונית שקלה להמשיך ולחטט, אבל מבט פניו של אורי הבהיר לה שהיא
לא תוציא ממנו כלום עכשיו.
"אתה בא לישון אצלי היום?" שאלה בתקווה, היות ובימים האחרונים
אורי התחמק באלגנטיות כל פעם.
"לא, אני עייף מידי וצריך לקום מוקדם מחר בבוקר", אמר אורי
בקול שלא השאיר מקום לשכנועים.
"טוב", מלמלה רונית והתחילה לחשוב שוב על שיחתה עם רותי מוקדם
יותר.
אורי ליווה אותה לפתח הדלת, "להתראות מתוקה", אמר ונשק לה.
"להתראות", ענתה רונית כשעל פנייה הבעת ייאוש.
איך הוא לא מרגיש שמשהו לא בסדר חשבה לעצמה אחרי שנכנסה
לביתה.
מחר אנחנו שנה ביחד, זה היה צריך להיות יום שמח, אפילו לקחתי
חופש בשביל זה, והוא הודיע לי ברגע האחרון שהוא חייב לעבוד עד
מאוחר, אני לא מבינה את זה...
רונית הורידה את בגדיה, נכנסה למקלחת ואחר הלכה לישון.
השעה הייתה 3:30 בוקר ליום ראשון...

6:00 בבוקר יום ראשון...

הדמות השחורה הסתכלה לעבר הסלון, הכל עמד במקום כפי שרצה, שאר
הדמויות עמדו במקומותיהם, הגיע הזמן ללכת לחדר השני...
הדמות פתחה את הדלת בשקט, סגרה אותה אחריה והתקדמה לעבר המיטה
בה ישנה רונית...
הדמות חבשה את המסכה על פרצופה, ואחר נגעה קלות בזרועה של
רונית...
רונית פקחה את עיניה...
הבעת התדהמה והפחד התחלפו על פניה אשר הלבינו...
הדמות השחורה הגישה את אצבעה אל פיה ורמזה לה לשמור על
השקט...
רונית התחילה להתבלבל...
הדמות בשחור הגישה לרונית מכתב...
רונית התחילה לפתוח את המכתב באצבעות רועדות...
וכך היה כתוב שם...

"אם את אוהבת אותי אז תגידי כן,
אם אני באמת חשוב לך אז תגידי כן,
אם אני האחד בשבילך אז תגידי כן,
אם אותי את רוצה אז תגידי כן,
ואם את אומרת כן אז אני שלך ...
האם תינשאי לי?
מה תשובתך?"

רונית הסתכלה לעבר הדמות בשחור, ושאלה "אורי?"
אורי הסיר את המסכה מעל פניו בחיוך ענק...
רונית התנפלה עליו וענתה לו, "כן, כן, כן!"
ואז אורי שאל, "ומה אם אני אגיד לך שאני רוצה להתחתן היום?"
"מה?, שאלה רונית לא מבינה מה אורי רוצה ממנה...
"שמעת אותי", אמר אורי, "מה אם אני אגיד לך שסידרתי הכל כולל
שמלה שיכינו לך היום לפי בקשתך, האם תינשאי לי היום?"
רונית הסתכלה עליו, לא מאמינה למשמע אוזניה, "אתה רציני?"
אורי חייך אליה ואמר, "אלא מה?"
רונית חשבה שוב, ושאלה,"ומה אם המוזמנים, ולספר למשפחה?"
אורי שתק, התרומם ממקומו, פתח את הדלת ואמר, "בבקשה, תספרי
למשפחה... יש עוד משהו בעייתי?"
רונית קמה ממקומה, בטוחה שאורי צוחק עליה, יצאה מבעד לדלת ואז
ראתה את ההורים שלהם והאחים שלהם,רונן ורותי חבוקים יושבים
בחוץ צוחקים, עוגות מסודרות מסביב, וכל הבית פרחים ...
היא פנתה לעבר רותי אשר התפתלה מצחוק ואמרה לה, "אולי אורי
בוגד בי מה?"
רותי צחקה אליה ואמרה, "מה לא מגיע לי לצחוק עלייך קצת?"
רונית הסתובבה לעבר אורי ואמרה, "איך אני יכולה להגיד לא?"
אורי אסף אותה לזרועותיו ואמר,"מחכים לנו בסלון כלות אז
תתארגני...", חיבק אותה אליו,
והצמיד לה נשיקה על שפתיה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/4/04 10:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כ. איתי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה