קמתי ביום שישי בבוקר, וידעתי. פשוט ידעתי שהיום זה יקרה, לא
ידעתי עם מי, מתי ולמה, אבל ידעתי שזה יקרה, תחושת בטן, לא
יודעת איך להגדיר את זה, אבל זה היה שם ואני, ידעתי.
אחרי ארוחת שישי הלכתי להתלבש, עשיתי לי חישובי זמן בראש, איך
אני מגיעה גם למסיבת הגיוס של אלון וגם לבייביסיטר שקבעתי.
אז התלבשתי יפה והתאפרתי, אתם יודעים בקליל, לא יותר מידיי,
נעלתי את נעלי הקיפי שלי והלכתי לבייביסיטר. ובגלל שידעתי, אז
כשהייתי בבייביסיטר ורעות התקשרה לשאול אם אני באה
למסיבה,אמרתי לה שכן ושתביא לי מסטיק אורביט ירוק לשם. רעות
שאלה אותי "למה?" ואני שידעתי אבל לא רציתי לספר כדי לא לצאת
מגוחכת אמרתי לה שאני רוצה לשתות במסיבה ואני לא רוצה שיהיה לי
ריח.
שתיים בלילה בערך חוזרים הבייביסיטר, האבא מחכה לי באוטו לקחת
אותי הביתה, עוברים ליד המתנ"ס ואני מבקשת ממנו לעצור. (לא היה
לי כוח לשפר את ההופעה, מי שיש לו בעיי עם נעלי הקיפי שלי יכול
ללכת להזדיין) וחוץ מזה לבשתי את הגולף השחור של דנית שעושה
לגוף רק טוב.
נכנסתי למסיבה אמרתי שלום לכל ה"נסיכים" ו"הנסיכות" של היישוב,
אלה ראתה אותי ודחפה לי כוס וודקה עם מיץ תפוזים ליד לפני
שהספקתי להגיד שלום, וכפתה עלי לסיים את כוסית המשקה עד הסוף
למרות שהתלוננתי בפנייה שאני שונאת וודקה.
סיימתי את הכוס.
שתיתי עוד אחת.
ואח"כ עוד אחת.
אני באופן כללי ידועה כאחת שלא נהנית במסיבות אם אני לא שותה
וזה לא שאני איזה שתיינית גדולה או משהו , ההפך הוא הנכון. אבל
אני לא רוקדת במסיבות אם אני לא "הפוכה" במקצת וחוץ מזה שאסור
לשכוח את העובדה שידעתי.
התחלתי לרקוד ולהשתולל עם כולם, נעצרתי כמה שניות לנוח
התיישבתי ליד אייל, אייל הוא השביעיסט שכולן אוהבות כי הוא
"כזה חמוד ויפה ומתוק", גם אני תמיד חשבתי שהוא נחמד מאוד והיה
בנינו אפילו מתח מיני, כזה שלפחות אני הרגשתי. הצעתי לו שנלך
לרקוד, תוך כדי ריקוד הוא בא וחיבק אותי, אמרתי לאייל שאני
עייפה ושאני יוצאת קצת החוצה לנשום אויר, שאלתי אם הוא מעוניין
להצטרף,
הוא השיב בחיוב.
יצאנו.
נעמדנו ליד דלת המת"נס מתלבטים לאיזה כיוון לפנות, אייל הציע
שנשב מאחורי המתנ"ס על הסלעים.
הנהנתי בראשי לחיוב.
הלכנו.
יצאנו מחובקים ואני כמובן שחקתי אותה "הפוכה", כי ידעתי, וגם
כי רציתי שהוא ידע שעכשיו הוא יכול לעשות בי כרצונו.
בדך לאחורי המתנ"ס אמרתי לו שאם אנחנו יכולים לגעת באף זה אומר
שאנחנו לא שיכורים.
אז הוא נגע לי באף.
צחקתי ואמרתי לו "לא באף שלי, באף שלך, לא עשית בדיקות לטופס
ירוק?" הוא צחק בהבנה.
הגענו.
התיישבנו על הסלע חבוקים הלחיים שלנו נוגעות אחת בשנייה, מתים
שמשהו יקרה. מנסים לדבר על משהו לא משנה מה העיקר שתהיה סיבה
להישאר ביחד. אז דיברנו על בית ספר על המורים להיסטוריה ולתנ"ך
(חשוב לציין שאייל לומד בכיתה י"א ואני ב-י"ב) אייל שאל אותי
"לאן נעלמת לי?" כי לא התראינו שבועיים, בדיוק שהוא חזר מטיול
שנתי אני נסעתי, וזה ממש ריגש אותי שהוא שאל (הוא שם לב אליי)
ואז אייל לקח יוזמה ושאל אם אני רוצה שנלך למקום יותר רחוק.
השבתי בחיוב.
והלכנו.
הובלתי אותו לבית הספר היסודי איפה שלמדנו כשהיינו קטנים,
התיישבנו מאחורי אחד הבניינים ומה שידעתי כל היום שיקרה , קרה,
מצאתי את עצמי בתוך הפה של אייל מתנשקת את הנשיקה הראשונה
בחיי.
כמובן שכל אחת מתארת את הנשיקה הראשונה שלה כדבר רך ועדין
ואיטי, אבל אצלי זה לא היה ככה, אייל תפס אותי ונישק אותי
בפראות שאפילו לא ידעתי שקיימת בילד הזה שנראה לכאורה כל כך
רגיש ועדין. הוא נגע לי בבטן ובגב וברגליים והמחשבות שעברו לי
באותו הרגע בראש היו ממש מוזרות למשל: איזה מזל שזה קרה בדיוק
שחזרתי מטיול כי הורדתי שערות מכל הגוף, אני לא רוצה לדעת מה
היה קורה אם הסיטואציה הייתה אחרת.
המשכנו להתנשק כשהוא כולו מתנשף כאילו אנחנו באיזה סצנה ארוטית
סוערת, הפסקתי את הנשיקה ואמרתי לו שאנחנו נתחרט על זה, ישבנו
כמה שניות בשקט כשאני עליו, הוא נישק אותי שתי נשיקות על הלחי
ושתי נשיקות רכות על השפתיים, תפס אותי ודפק לי את הצרפתייה של
החיים.
כשלשנינו נגמר הכוח, ישבנו מחובקים.
שקט.
שאלתי "מה עכשיו?"
אייל שלא הבין את כוונתי השיב אחרי כמה רגעים "את רוצה שנחזור
למסיבה?",
"איך שאתה רוצה" עניתי לו,
"ומה יקרה אם נשאר" הוא שאל, ואני שלא הבנתי את כוונתו, עניתי
"שלא תחשוב על זה אפילו"
אייל קם והרים אותי.
חזרנו מחובקים למסיבה.
זה היה יותר מידיי טוב בשביל להיות אמיתי אז הייתי חייבת להרוס
את זה. אמרתי לאייל שלא יספר על הנשיקה לאמיר (חבר טוב שלו
שאני שונאת מאוד) כי כבר מחר הוא ימציא עלינו שיר בהסעה. כמובן
שאמרתי את זה בצחוק (כי גם הייתי קצת שיכורה ולא ממש שמתי לב)
וכמובן שהוא לא הבין את זה, הוא הוריד ממני את היד המחבקת ואמר
"טוב, אז זה לא קרה" לא הצלחתי להבין עדיין שאייל כועס והמשכנו
כל אחד לדרכו.
זה היה הרגע המוזר ביותר בחיי, הייתי כולי בסערת רגשות ורצתי
לתוך המסיבה לספר על כך לרעות ואלה, חיפשתי אותן בין כל
הרוקדות והרוקדים אך ללא הועיל.
יצאתי החוצה וראיתי אותן באות לקראתי על השביל שמוביל למתנ"ס,
רצתי אליהן חבקתי את רעות והתחלתי לבכות בכי לא מוסבר. אמרתי
להן בהתפרצות "למה לא שמרתן עלי?" רעות חיבקה אותי חזק בבהלה
ושאלה "אנסו אותך?" ואני רק ניגבתי את הדמעות ואמרתי לה "לא,
התנשקתי עם אייל מילר" רעות ואלה הסתכלו עלי, הסתכלו אחת על
השנייה והתחילו לצחוק.
ביום ראשון בבוקר הלכתי לאייל במטרה להתנצל, הוא לא רצה אפילו
לשמוע, הלכתי אח"כ עוד פעמיים והוא לא היה מוכן לסלוח לי, מאז
עברו כבר חמישה חודשים, והוא עדיין לא מדבר איתי, אני לא יודעת
למה, הלוואי וגם לא הייתי יודעת אז.