כמו תמיד היה זה יום רגיל לחלוטין, אני, כאן, מול המחשב, שומעת
לי מוזיקה ומחכה לתגובה שלו באיסיקיו.
לא משהו יוצא מן הדופן, היינו מדברים הרבה באיסקיו, הרבה על
כלום בעיקר, סתם תחביבים מכוניות... נו כל הדברים ששנינו
אוהבים...
הנה, הגיעה תשובה, "מה את עושה מחר?"
"כלום מיוחד... למה?" , "סתם, תצפי להפתעה.."
טוב.. זה קצת הפתיע אותי, אבל עדיין, זה הוא, מה כבר יכול
לקרות?
חברות שלי אמרו לי שהוא דלוק עליי, ושהוא אוהב אותי, וכל מיני
כאלה, אבל אני לא מאמינה, כי בכל זאת... זה הוא, אני כמו האחות
שאף פעם לא הייתה לו.
הוא בא, ויצאנו לבר כרגיל. הוא סיפר לי שהוא עבר טסט, בכלל לא
ידעתי שהוא לומד, שאלתי אותו למה הוא לא סיפר לי, אז הוא אמר
שהוא רצה לשמור את בסוד כדי לעשות לי הפתעה, שמחתי, בשבילו
בעיקר כי הוא חולה על מכוניות.
הוא אמר לי שבעוד חודשיים הוא יקח אותי לאן שארצה, כי כרגע הוא
בתקופת מלווה.
עברו להם חודשיים, של שיחות כרגיל באיסיקיו והוא בא צפר לי
מלמטה, ירדתי, ונסעו לים.
היה כיף, חמים, קצת לא האמנתי שאני שם, ועוד שהוא הסיע אותי...
צחקתי.
"מה מצחיק?" הוא שאל, "כלום, סתם." עניתי, ואז הוא התחיל לרדוף
אחריי, ברחתי, צחקנו והוא תפס אותי ונפלנו, הוא שכב מעליי,
והסתכלנו אחד לשני בעיניים, קטע מוזר, אבל בכל זאת, התנשקנו,
והרגשתי, הרגשתי את הנשיקה הזאת בלב.
זאת לא פעם ראשונה שאני מתנשקת, אבל אף פעם לא הרגשתי את זה
בלב.
הוא חייך, "מה... מה?" שאלתי, מבולבלת... "הרבה זמן חיכיתי
לרגע הזה" הוא ענה, ואני טיפה מובכת, "מה? למה?" "אל תגידי לי
שלא שמת לב... אני, אני אוהב אותך." הייתי בשוק, הסתובבתי
והבטתי בים.
לא ידעתי מה לעשות, אבל עדיין, הרגשתי משהו בלב משהו לא מוכר,
משהו שבחיים לא הרגשתי.
"אז... ואו" לחשתי, "כן, ואו" הוא הגיב..
"אף פעם לא חשבתי שיהיה לי חבר עם רשיון, ועוד כ"כ מוקדם"
הסתכלתי עליו, חייכתי, הוא הבין... התנשקנו.
תמיד ידעתי שיש ביננו הרבה במשותף, אבל עכשיו, אנחנו אחד! |