[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בלילה האחרון של ישראל-במצרים לא יצא איש מפתח-ביתו עד-בוקר:
דם סימן את משקופי בתי-העברים וסיפק הגנה: וישראל-שאכלו את
צלי-האש התנמנמו ליד השולחן מקלותיהם בידיהם ומותניהם חגורים:
מצרים-שהתרגלו לחיות בחושך עצמו עיניים ונרדמו ביאושם ואז
ניעורו: ככתוב "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל-בכור בארץ מצרים
מבכור פרעה היושב על-כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור
בהמה: ויקם פרעה לילה הוא וכל-עבדיו וכל-מצרים ותהי צעקה גדולה
במצרים כי-אין בית אשר אין-שם מת" (שמות י"ב כ"ט-ל'):
פרעה-שהתעורר העיר גם את משה ואהרון: ולא מסופר אם ניעורו שאר
ישראל מנמנום השובע בשל הצעקה הגדולה: ככתוב "ויקרא למשה
ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם-אתם גם-בני ישראל
ולכו עבדו את-ה' כדברכם: גם-צאנכם גם-בקרכם קחו כאשר דברתם
ולכו וברכתם גם-אותי" (שמות י"ב ל"א-ל"ב): פרעה מבקש ברכה
ואילו עמו מבקש רק הסרת הקללה: ככתוב "ותחזק מצרים על-העם למהר
לשלחם מן-הארץ כי אמרו כולנו מתים" (שמות י"ב ל"ג):

דומה שישראל לא יכלו שלא-להתעורר מן-הצעקה: כפי שניתן להבין
מאופיה-הנורא על פי דברי משה לפרעה: ככתוב "והיתה צעקה גדולה
בכל-ארץ מצרים אשר כמוהו לא נהיתה וכמוהו לא תוסיף" (שמות י"א
ו'): ישראל הקיצו משנת-העבדות אל תוך ליל-חירותם ויציאתם-למדבר
מתוך צעקת-מצרים הגדולה: הצעקה כמודגש הושמעה ונשמעה בכל ארץ
מצרים ולא רק בחלק ממנה: והיא הייתה צעקת-המוות אשר ניגלה
בתוך-כל-בית ואשר כמוה לא היתה מעולם וכמוה לא תהיה לעולם:
ראשית הייתה דממת-החיים והישנים: ואז האירה צעקת-הכל: וצעקה זו
קרעה קרע בשמיים: דרכו יכלו ישראל להימלט:

אך ישראל-שהתעורר אינו מוטרד עדיין מטיב הזעקה: ישראל נושאים
את בצקם שטרם החמיץ: אורזים את חפציהם: ושואלים משכניהם
כלי-כסף וכלי-זהב ושמלות כדי לנצל את-מצרים ולצאת ממנה ברכוש
גדול וכבד: ישראל עסוקים בחומר ולא-ברוח: הזעקה העירה את
בני-ישראל אבל ישראל החותר להשיג את חירותו אוזניו כרויות
להקשיב-לכאבו ולא לכאבם של-אחרים:

עם-ישראל יוצא-אל-המדבר ופרעה וחילותיו רודפים אחריו: כאשר אין
מדובר כבר במות-המצרים אלא במוות-אישי ישראל-מתחילים-לתהות על
מהות החירות שקנו לעצמם: ככתוב "ופרעה הקריב וישאו בני-ישראל
את-עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאוד ויצעקו
בני-ישראל אל-ה': ויאמרו אל-משה המבלי אין-קברים במצרים לקחתנו
למות במדבר מה-זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים: הלא-זה הדבר אשר
דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את-מצרים כי טוב לנו
עבוד את-מצרים ממותנו במדבר" (שמות י"ד י'-י"ב): הנה באה לה
צעקת-ישראל כאיזון לצעקת-מצרים:

אך גם לצעקת-המצרים קדמה זעקה-עברית: וכך זעקה גוררת צעקה
גוררת צעקה: ככתוב "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים
ויאנחו בני-ישראל מן-העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל-האלוהים
מן-העבודה" (שמות ב' כ"ג): זעקת-ישראל הראשונה אינה אל-האלוהים
אבל אלוהים שומע אותם: אלוהים מפרש את הזעקה ההיא כבקשת-חירות
ומחליט להושיע את ישראל: תשועת-ישראל עולה בזעקת-מצרים שגם היא
כצעקת-ישראל הראשונה אינה פונה אל האל: האם ידע האלוהים לשמוע
אותם:

האל היודע-כל והרואה-כל והשומע-קול שמע את מצרים: הוא שמע את
מצרים ולא חש רחמים על גורל נפשות-הבכורים שהוא נטל במסגרת
תוכניתו: ככתוב "ויאמר ה' אל משה בא אל-פרעה כי-אני הכבדתי
את-לבו ואת-לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו: ולמען תספר
באוזני בנך ובן-בנך את אשר התעללתי במצרים ואת-אותותי אשר-שמתי
בם וידעתם כי-אני ה'" (שמות י' א'-ב'):

עם-ישראל ניצל וחיילות-פרעה ופרעה עצמו טובעים בים: וככתוב
"ובאבוד רשעים רינה" (משלי י"א י'): מרים ומשה וכלל-ישראל
נשים-וגברים שרים את שירת-הים: גם מלאכי-השרת מפמליית האלוהים
ביקשו להצטרף אל השירה: כמפורש בתלמוד הבבלי מסכת סנהדרין ל"ט
"ומי חדי קודשא בריך הוא [האם שמח הקב"ה] במפלתן של רשעים?...
דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי דכתיב [מהו שנכתב]
"ולא קרב זה אל זה כל הלילה" [שמות י"ד כ']. באותה שעה ביקשו
מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר להן הקדוש ברוך
הוא: מעשי ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?!": ברגעי
מות-פרעה וחילותיו  חש האלוהים כי הוא מביט במראה:
מגופותיהם-הטובעות וממרכבותיהם-הטובעות ומכלי-זיינם-הטובעים
ניבט אליו צלמו: האלוהים נזכר לפתע בניצוץ-האלוהי הטמון בכל
יצירי-כפיו:

טביעת-המצרים בים הייתה לחג-החירות של ישראל: אך חירות-מבולבלת
זאת במדבר לא הייתה ארוכה והסתיימה למרגלות הר-סיני: לשם
למקום-הקדוש בא ישראל כדי לעבוד את אלוהיו שחילצו מעבודת פרעה
מלך-מצרים: והאלוהים כפה על ישראל את עול התורה עוד לפני
הענקתה: כמפורש בתלמוד הבבלי מסכת שבת פ"ח בפירושו לפסוק
"ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות י"ט י"ז): "אמר ר' אבדימי בר חמא:
מלמד שכפה הקדוש-ברוך-הוא על ישראל את ההר כגיגית, ואמר להם:
אם אתם מקבלים את-התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם":
ישראל שלא-קרא-עדיין-בתורה נכפה לקבלה בשל איום נורא מכל
איומי-פרעה בעבר:

דווקא אחרי שאיבד-ישראל שוב את חירותו תחת הר-סיני הוא מתבקש
שלא לשנוא את-מצרים: אלוהים הרדוף-רגשי-אשמה מבקש מעמו לנהוג
במצרים טוב יותר מכפי-שהוא-נהג-בהם: ככתוב "לא-תתעב מצרי כי-גר
היית בארצו" (דברים כ"ג ח'): הציווי-המוסרי המרכזי של עם-ישראל
בחוקי-התורה הופך להיות תלוי בזכר-הגרות במצרים: ככתוב "וגר לא
תלחץ ואתם ידעתם את-נפש הגר כי-גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות
כ"ג ט') :  

צעקת-עולם שבקעה מלב-מצרים וכאבה ותמהה "כולנו מתים" היא חלק
מזיכרון-עולם: חלק מזיכרון-יציאת-מצרים שצריך להיות בכל
בית-בישראל: וחלק מהציווי "בכל דור ודור חייב אדם לראות
(להראות) עצמו כאילו הוא יצא ממצרים": קל למי שנתון בשעבוד
לחשוב רק-על-עצמו: לכאורה אפילו קשה להאשים את מי-שנתון
במצור-ובעבדות על כך שאין הוא מקדיש מחשבה לאחרים: אבל אין אתה
חופשי-באמת אם אתה לא מסוגל להקשיב-לזולת-בכאבו: וזו היא
הנקודה שבה יציאת-מצרים האירוע-המכונן של-עמי הופכת-אישית:
לפקוח עיניים: להביט סביבך: להיות ער: החירות היא פעמים רבות
סוג-של-עיוורון: ורק אם גם מתוך החירות אתה מסוגל עדיין
לראות-את-הזולת: רק אם אתה מסוגל להזדהות לפעמים עם-כאבו הרי
שניתן להגיד עליך שאתה בן-חורין באמת: רק אם אתה מבין שחירותך
אינה יקרה יותר מחירות הזולת:

אין בחירות קלות וראוי היה שעם-ישראל יבקש את חירותו
משעבוד-מצרים: אבל בתהליך בו אתה מבקש את-חירותך ואת-מקומך אתה
הופך פעמים רבות לנוגש של האחר: אין חירות-תמימה: חירות-לאחד
באה במקום חירות-לאחר: חירות-בלתי-מוגבלת לאחד היא
הגבלת-חירותו של האחר: מעשה-צדק-לאחד הוא מעשה של חוסר-צדק
לאחר: לא כל בכורי-מצרים חטאו: ואף-על-פי-כן הם מתו כשביקשו
ישראל לצאת-ממצרים: מתו לא-בלי-להשאיר זיכרון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם אחת
ולתמיד:

אריק ובנץ:
אחים, בני
דודים, שותפים
לדירה, שותפים
לחיים...
מה הם?
אני חייב לדעת
זה משגע אותי
כבר מאז שאני
ילד קטן


המלאך, רואה
יותר מדי
טלויזיה ולא
מבין למה רוצים
לשלוח אותו
לפסיכולוג


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/4/04 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. אלמוג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה