|
בדרך
מנגד לציפורי
נעור בי פרח געגועים ראשון
אני עוצר בשולי החורש מבקש
לראות את שיח הציפורים
שמש מהבהבת מצלילה את העצים ונעליי
אוצרות איוושת קווי הגובה
במעלה הוואדי
אל האוכף
נושא עיניי למעלה
אני בעננים
[אפריל 2004] |
|
שכנתי מקומה
שניה יורקת עלי
מן החלון בעוברי
ברחוב ומוסיפה
צרור קללות בניב
לטיני עתיק.
אני מאוהב...
אחד, ביזארי אך
עפיץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.