אתה היחיד שאני יכולה לספר לו...
רק לך ולא לאף אחד אחר.
אמא תחשוב שאני ממציאה כזה דבר ואבא בכלל יתעלם כי הוא לא אוהב
שאני מספרת לו דברים. כולם יצחקו עליי ויגידו שאני משוגעת. אבל
רק אתה תקשיב לי נכון? כי אתה יודע שאני לא באמת כזאת ושלא
באמת התכוונתי. ואני יודעת שרק אתה תסלח לי אחר כך. כי אתה
מכיר אותי ואתה יודע שאני לא משוגעת. אז רק לך אני יכולה לספר.
אבל אם אתה רוצה שאני באמת אספר לך אז תשב..כי אני לא אהבת
לספר לך את הסודות שלי כשאתה עומד כי אז אתה תברח לי ואז גם
אתה תחשוב שאני משוגעת...אז תשב..

אני אפילו לא ממש יודעת איך זה התחיל. כאילו אמא תמיד אמרה לי
לא לדבר עם זרים אז לא דיברתי איתו אפילו שהוא רצה לתת לי את
הסוכריות הטעימות האלה שכולם קונים עכשיו לא הסכמתי. אז לא
דיברתי איתו. אני בסך הכל רציתי להגיע הבייתה ואז הוא בא. הוא
טייל עם הכלב שלו והוא נראה דווקא איש נחמד אבל אמא תמיד אמרה
לי לא לדבר עם זרים אז לא דיברתי איתו.
אני בכלל עוד ראיתי אותו ממקודם כששיחקתי עם יעל בארגז חול.
כן, כן, כבר אז אני ראיתי אותו ואת הכלב שלו. ואני בכלל אוהבת
כלבים ורציתי ללכת ללטף את הכלב שלו שהיה ממש חמוד אבל...אתה
זוכר מה אמא אומרת נכון? אז לא הלכתי ללטף את הכלב.
אתה מבטיח שלא תחשוב שאני משוגעת נכון? כי רק לך אני יכולה
לספר את הסוד שלי...
אז כמו שאמרתי לך...אני רק רציתי ללכת הביתה ואז הוא בא ואז
הוא הציע לי סוכריות ואז אני לא דיברתי איתו והלכתי. אבל הוא
בא אחריי. בהתחלה לא פחדתי כי חשבתי שהוא רק רוצה לטייל עם
הכלב שלו ושהוא בסך הכל איש נחמד כי הוא רצה לתת לי סוכריות אז
המשכתי ללכת.
אבל הוא המשיך לבוא אחריי והפעם כבר כן פחדתי כי השמש התחילה
לרדת. וכבר לא היה כל כך אור אז זה הפחיד אותי כי תמיד פחדתי
כשהשמש התחילה לרדת כי פחדתי שהיא לא תחזור והיא תשאיר אותי
ככה לבד בחושך.
אז בכל מקרה אני נורא פחדתי כי הוא בא אחריי.
ורציתי לרוץ מהר הבייתה כדי שאני לא אפחד יותר וכדי שלא יהיה
לי חושך אבל לא יכולתי כי אז הוא תפס אותי בכוח ועשה לי קצת
כואב ביד אבל אני לא אמרתי לו שום דבר כי אמא אמרה שאסור לדבר
עם זרים. ואז אני כבר מאד פחדתי והתחלתי לבכות אבל הוא אמר לי
לא לבכות כי רק ילדות רעות בוכות אז אני לא בכיתי כי לא רציתי
להיות ילדה רעה. אבל פחדתי מאד. ואז הוא ..ואז הוא הרים לי ככה
את השמלה ועשה לי דברים שלא היו לי נעימים בכלל...כאלו כמו
שראיתי פעם בטלויזיה ואז אמא אמרה לי שאסור. ככה הוא עשה לי
והוא אמר שזה בסדר. שכל הילדות הטובות עושות את זה ושאין לי מה
לפחד. אבל אני פחדתי כי כאב לי...כאב לי מאד אבל הוא המשיך
והמשיך ולא בכיתי..כי לא רציתי להיות ילדה רעה...
אחר כך הוא הפסיק לעשות לי ככה ונתן לי ללכת אבל הוא אמר לי לא
לספר לאף אחד כי הוא יהרוג אותי אז כשאמא שאלה אותי איפה הייתי
ושהיא דאגה נורא אמרתי לה שהלכתי עם יעל לקנות סוכריות. כי אני
לא רוצה שהאיש יהרוג אותי. אבל לך אני מספרת כי אתה לא תחשוב
שאני ממציאה ואתה לא תגיד לאף אחד נכון? לאף אף אף אחד. כי אז
האיש יהרוג אותי וגם אמא תכעס.
כי אמא לא מרשה לדבר עם זרים...