אתם בטח חושבים למה מכל הדברים בעולם בחרתי לכתוב דווקא על
חול. אז הנה התיאוריה שלי: חול הוא הכל, חול הוא החיים שלנו.
1. החול חם ליד הים, כשם שלבבות בני האדם חמים ואוהבים.
2. החול קר במגרש המשחקים, כשם שנשמותינו קופאת שאנו עצובים.
3. החול הרך מאפשר לעצב אותו, כשם שאנו מעצבים את צורת חיינו.
4. החול מתפזר ברוח, כשם שעצמות גופותינו נעלמות לאחר מותנו.
5. בחול אפשר לעשות הכל כשהוא רטוב, כשם שאפשר לשחק ברגשותינו
כשאנו פגועים.
6. החול יכול "לעטוף" אותנו, כשם שהיקרים לליבינו עוטפים אותנו
בחום ואהבה.
7. לחול אנו נותנים לחמוק מבין אצבעותינו, כשם שאנו נותנים
לחיינו לחמוק מאיתנו ולהיעלם.
אז הנה, זאת התיאוריה שלי. לא יודעת מה שלכם, אבל למסקנות אלה
אני הגעתי כאשר שיחזרתי את כל הפעמים הרבות בהן שיחקתי בחול,
בין אם זה בגן, במגרש משחקים או אפילו בקופסאת החול שנמצאת
אצלי בחדר, ומכל נקודת מבט שהסתכלתי דרכה, החול הזכיר לי משו,
חלק מחיי. שכחתי להוסיף עוד מסקנה אחת שהגעתי אליה כשאני קוראת
שוב ושוב את הטקסט:
8. חול יכול להיות מה שאנו בוחרים. תלוי מה עושים בו ומאיזו
נקודת מבט מסתכלים עליו.