הטקס התחיל.
זה טקס תחילת השנה ובשביל הילדה הקטנה הטקס סימל גם תקופה חדשה
של תחילת חטיבת הביניים. לילדה הקטנה לא היו הרבה חברות, רק
כמה חברות טובות. בשכבה לא כל כך הכירו אותה, כי היא הייתה
ביישנית וחסרת כל ביטחון עצמי מינימאלי. הילדה הקטנה שנאה את
המראה שלה ושנאה את עצמה, אך היא הייתה טובה בלימודים, יש
האומרים מצטיינת. הילדה הקטנה הסתפקה במה שיש לה ושרדה את
השנה.
הטקס התחיל.
כבר שנה שנייה בחטיבת הביניים. הילדה הקטנה ידעה את מעמדה
בשכבה. היא נשארה עם החברות הטובות המעטות שלה. גם בשנה השנייה
בחטיבה נשארה הילדה הקטנה תלמידה למופת. המורים כבר הכירו אותה
ואהבו אותה. בשנה השנייה לחטיבה הציק מעט לילדה איך שהיא
נראית, אבל היא פחות שנאה את עצמה והחליטה לחיות עם זה, כי היא
לא יכולה לשנות את המראה שלה, והכל נשאר אותו דבר, מלבד זה.
הטקס התחיל.
זו השנה האחרונה בחטיבת הביניים בשביל הילדה הקטנה. הילדה
הקטנה גדלה מעט והתפתחה. השנה החברות המעטות שלה נשארו, אך
נוספו עוד כמה חברות טובות והיה לה טוב ככה. התחילו להכיר אותה
בשכבה, והיא נשארה תלמידה פשוט מצוינת בלימודים. עצם העובדה
שזו היא שנתה האחרונה בחטיבה עודדה אותה, והיא נהייתה אופטימית
ושמחה יותר מהשנים שעברו. הביטחון העצמי שלה גדל, ולמרות שלא
היה גבוה ועדיין לא אהבה את עצמה, היא למדה לקבל את עצמה.
הטקס התחיל.
זה טקס תחילת השנה והפעם של התיכון. הילדה הקטנה כבר בחטיבה
העליונה... איך שהיא גדלה! הילדה הקטנה חזרה לבית הספר כמו
תלמידה חדשה. היא התייפתה כל כך שלא האמינו. גופה התעצב, היא
השתזפה, למדה להעריך את עצמה והייתה שלמה עם עצמה, כמו שנה
שעברה. חברותיה הטובות נשארו והיה לה טוב איתן מאוד. כל השכבה
ואפילו שכבות אחרות הבחינו בה בגלל הנוכחות שלה ויופייה הבולט.
מעמדה החברתי היה טוב מאוד, ולמרות זאת נשארה כמו תמיד תלמידה
מעולה ומצטיינת, שהמורים החדשים למדו להעריך ולאהוב. מבחוץ
נראתה כל כך שמחה ומאושרת, אבל משום מה לא היה לה טוב.
הטקס התחיל.
הפעם זה לא היה אותו טקס רגיל של תחילת השנה החדשה. הפעם הטקס
היה עצמו על הילדה הקטנה שלנו. אמרו בו כמה חמודה, מתוקה
ואהובה הייתה. היא הייתה מצטיינת בלימודים ופשוט מהממת
ביופייה. כמה חבל שהקליע המזדיין, שירתה לעצמה במוח, ריסק לה
את הפרצוף.