יש לי רק ארבע אצבעות כדי לרגש את המיתר,
ארבעה חושים נותרו בי לגשש באפלת המחר,
יש רק ארבעה ספרי תורה תופסים אבק על שולחני,
רק ארבע אבנים במשחק שבו נותרתי רק אני.

רק שלוש רגליים תומכות בי והכסא עליו בחרתי לשבת ,
מתנדנד כמו עלה ברוח, והרוח טובה אלי ומתחשבת.
היא משאירה אותי ער שנה שלמה אבל עוברות רק שלוש עונות,
לפעמים אתגעגע לסתיו לסגור תחושה של התחדשות.
ואם אמצא עצמי שוב בין שלוש פינות החדר, מדבר עם שדים,
אני אוציא אותם החוצה קצת לנשום, להסתובב בין אנשים.

רק שני מימדים גיליתי שיש לרגשות כמו אהבה,
נותרו רק שני מחוגים בשעוני, הזמן הוליך אותי שולל עד
לעונג הבא.

רק עין אחת ישנה לי ,היא מביטה, מפשיטה ושופטת,
את העצב שהיה לי לחבר.

אף אחד לא ימנע ממני להשלים מחר את החסר.



מה שנגמר אתמול רק מפנה מקום למה שיגמר מחר