במרכזו של גן ירוק ומלבלב, על כיסא נוח כחול ישב לו זקן חביב
וליבו טוב עליו.
הרוח הקלה נשבה בגן וליטפה את שערו האפור המלבין.
השמש חיממה את גופו הכחוש והציפורים שרו לו מזמורים.
הביט האל מלמעלה, חייך ותהה, מדוע זקן זה מאושר וליבו טוב
עליו?
ציווה אלוהים להביא אליו את בכיר המלאכים בתקווה שליועצו הנאמן
תהיה תשובה לשאלתו. כאשר הגיע בכיר המלאכים הוא ניצב אל מול
אדון העולם והשתחווה. " קראת לי אדוני " שאל המלאך, הביט בו
האל הכול יכול בעודו מצביע על הזקן בגן ושאל "מדוע זקן זה
מאושר?" המלאך הביט באדונו, שוקל את דבריו ואמר "זקן זה אדוני,
כבר בן 80 שנה. במהלך 80 שנות חיו הוא עבר תלאות רבות: מלחמות,
ארצות ומדינות, תקוות, שאיפות, חלומות שהגשים חלומות שנגוזו
בדרך, משפחה וכעט לא נותר לו אלא לחיות חיו בכבוד ובאושר".
הביט האל בזקן אשר בגן והישיר את מבטו למלאך "אם כך הדבר נניח
לזקן לחיות את שארית חיו בכבוד וניתן לו בריאות ואושר נרבה את
זרעו ובאשר ילך תזרח עליו השמש והדבר הכי חשוב שניתן לו הוא
שמחת חיים, שכן 80 שנות חיים הם אינם עניין של מה בכך".