האדם סופר מטבעו.
כותב את סיפורו על גביי דפי החיים הרחבים.

ישנם סופרים אנונימיים
הם שומרים את הספרים שלהם לעצמם.

ישנם סופרים המפרסמים את ספריהם לעולם כולו.
וכולם מכירים את סיפורם.

לפעמים האדם פותח את ספרו.
הולך אחורנית, לזמנים שהיו.
נירגש מחדש מהזכרונות המתוקים.
ומרגיש הקלה שעבר את הימים הקשים.

קובע את גורלו.
לפעמים עושה טעות.
לפעמים מוצא מחק קסמים ומוחק אותה במהירות.

לא תמיד מחק הקסמים ניגלה בפנינו.
לכן צריך לכתוב את הסיפור שלנו בזהירות,וללמוד מהטעויות שהיו.

בסופו של דבר כל סופר מקבל את תהילתו.
את הפרס על כתיבתו הנפלאה, ואז הוא שלו בלבו.