|
איני יכול לחרוך את הנייר,
בכותבי לך מילות אהבה.
אף אין בי העוז לתתן לך
כזר ורדים סמוקי כותרת,
כזר פרחי מרווה.
(ואם אעטה שריון אלכוהול
התהיני לקבלן?)
חינוכי הפוריטאני אוחז בדש עטי
בשבתי לכתוב מה ברצוני לעשות לך
לעשות איתך.
בהשחיזי קולמוס
דמיוני נותר זנוח מאחוריי.
אף כתיבת המילה -
המפלצת בת ארבעת הראשים
עולה לי בדם הוריי.
(ואם הייתי מבתק שלשלאות חינוכי
יודע אני שהיו תיאוריי
מעלים סומק עז בלחייך)
ואת גידרת עצמך איסורים
וחצאיות.
וכעת משיכול אני ללטף
רק את דמותך המפוסלת צללים,
כיצד אלטפך בלילות?
כיון שכך
נאחז אני בדמיוני ובתקווה,
נושם רגעים בהם את יושבת לצדי בלאט.
הידרת המילים חורכת את לשוני
ובלבי מנשבת תפילה-
כי אישונייך יבקיעו סייגים
ואני אציץ מחרכי
ולא יושפל מבט.
זה אני התלוי שם על הלבנה
מנסה להורידה בשבילך.
מנסה למנוע את גוויעתה
להותיר את האור
ואת צילך.
(ויש האומרים כי הירח הוא ציפורן האל) |
|
לדעתי כל הערבים
צריכים להתנהג
כמו אלי יצפאן,
ואז אנחנו
מסודרים!
כי עם ערסים כבר
למדו איך
להסתדר!
תן לו פריים
טיים!
והוא בטוח שאמא
שלו מבולגריה
והוא אוהב
מוזיקה קלאסית!
תתארו לכם כל
ערבי במצב הזה
ותראו שאני
צודק!
ק. מרכוס, גזען
פאשיסטי, שונא
פרנקים, גויים,
וסלוגנים לא
חתומים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.