שקט נישא,
גלים של אביב
טומנים בחובם
התרחבות,
אל שמשות מתחדשות
אל צבעים באורם
אל ילדות.
וכעת היא נראית
כעומדת ליפול,
כושלת, משפילה עינים,
לומדת בכל הדרכים הקשות
שאין מקום בשבילה בינתיים.
אושיט לה ידי
גם אם פצועה,
אושיט לה ידי
וכפית של ריבה
ואבכה ואצחק
ואומר טוב ורע
אך אושיט לה ידי
ואשקוט
והיא אף כי נמה
תדע כי תשוב ותרקוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.