נפגשו בשמיים שם בין עננים

הוא מביט בעיניה
                                                           
     
והיא שוב מצטרפת אליו

וחיוכה כבר לא נוקשה

כבר זמן רב לא נפגשו

והנה הם שוב כאן

היא מספרת לו על הימים בלעדיו

ועל הלילות שהיו קשים אף יותר

והזכרונות צפים ועולים

וחיוכה לא מש מפניה

יורדים במדרגות מחובקים

עם דאה קטנה בליבם

על כל מה שנשאר מאחור

לבם שוב נפתח

פוסעים שלובי ידיים

כאילו נפגשו לראשונה

והשנים שעברו לא נראים על פניהם

הם נראו כמו בפעם שנפגשו לראשונה

כאילו הכל חזר אחורה בזמן

הוא בוכה בפניה

על כל מה שנגמר

אולי יותר מדי מהר

הרי היה לא כל כך הרבה מה לומר לה

שכל מה שהיה

לא קרה בגללו

היא מנשקת את שפתיו

לוחשת קלות באוזנו

'עכשיו אני כאן'

והוא נרגע מביט בה

ומודה על זה

שהיא שוב כאן

חזרה אליו