איקס...
איקס זהו היום, היום בו הרוב קרה.

משם, בדיוק כמו שכל העולם החל לעשות מלידתו שלי ישו,
אני מתחיל לספור.

פעם,
ספרתי אחרת.
אמנם הייתי לרוב נוצרי מאשר יהודי, וגם אני הייתי כרוב העולם
סופר לו שנים וימים בעזרת מספרים.

ועדיין ספרתי אחרת, היה לי לוחון שנה קטן,  
בו לא התייחסתי למותו או לגסיסתו של זה,
אלא להולדת, הולדת אהבה אחת שבאה אלי, כך פתאום.
בעצם אני באתי אליה ...
תראו, כמו כל זוג היה לנו לוחון שנה שבו סופרים כמו תמיד
תחילתה של תקופה.
לא על לוח שנה כזה באתי לספר...


בעצם באותו יום (כמעט שנתיים ותשעה חודשים לפני ספירת ה-X),
אני חיפשתי אותה, שיכור כלוט, והיצור המדהים (שהיה גם כן
שיכור) לא ידע את מעשיי, אלא רק יום לאחר מכן.
חיפשתייה שיכור ולא מצאתי, ויגעתי?

(יום אחרי "כמעט שנתיים ותשעה חודשים" לפנה"ס) חבריה סיפרו לה
עליי, והיא חיכתה,
וכשלא קרה כלום גם רמזה,

(שנתיים ושמונה וחצי חודשים לפנה"ס) "תגיד לו שהוא יכול לקבל
את הטלפון שלי..."
אמרה וקרה.

שנתיים שמונה חודשים ושבוע לפני ספירת ה-X, צעקו ברחובות
"הלוואי שתשרפי חיים!"
נשמע מפחיד, אבל אני? אני הגנתי על היצור המדהים בעולם,
ושמרתי עליו...  שנים.

שנתיים שמונה חודשים ו-25 דקות לפני תחילתה של ספירה, קראו לי
שמן.
בעצם לא קראו לי שמן אלא רק לגנים שלי.
כי הרי אני ממש לא שמן. (לפחות שנתיים ושמונה חודשים ו-25 דקות
לפני הספירה , לא הייתי.)

שנתיים שמונה חודשים ודקה לפני, היתה ארוכה.
היתה מדהימה.
הגיע לה להיות הדקה לפני.

שנתיים, ושמונה חודשים אחרי,
שם, התחילה ספירת ה X.

ומעכשיו, אתם מוזמנים ללוות את הספירה
יצירה אחר יצירה, כוציחרמביסה אחר כוציחרמרביסה,
מדקה לדקה.
RL