כששמעון עשה כבר הכל בחיים. זהו, הוא עבר על הצ'ק ליסט שלו
וסימן הכל. אין דבר שהוא רצה לעשות ולא עשה. עכשיו הגיע הזמן
להיפגש עם המנהל הגדול שם למעלה ולהעמיד אותו במקומו. בשביל מה
לחכות, להזדקן, להפוך לגוש בשר חי מת. הוא הולך לעשות את זה
קצר קולע. הכל הוא עשה בחיים. ועכשיו הגיע הזמן לעזוב. אין עוד
מה לעשות בחיים אלו, כל מה שהוא חשב כבר קודם היה נכון, החיים
הם שעמום אחד גדול ארוך ומתמשך ועדיף לסיים אותם מהר. הוא עוד
יפרע ממנו. ככה הוא גם חשב בפעם הקודמת וככה הוא גם חושב
עכשיו, בעודו עומד על הגשר.

נראה שבפעם הראשונה, זה לא כל כך הצליח לו, אז ההם שלחו אותו
למקום עם כל מיני אנשים שרצו להרוג את עצמם בגלל אהבה נכזבת או
איזה משהו שטותי אחר. שמעון שלא עשו אותו באצבע, עלה עליהם
מיד, כל אלה שרק עשו את עצמם כאילו, או כל אלו שלא רצו באמת
ורק חיפשו קצת תשומת לב. אבל אלה שבאמת עלו על עניין, או יותר
נכון על חוסר העניין, להם שמעון היה מוכן לעזור וביד נדיבה של
כדורי שינה. ובאמת אחרי שההוא מקומה ג' הצליח, החליטו האנשים
בחלוקים הלבנים באופן פחדני ומפתיע להעביר אותו לתכנית שונה.
תוכנית לשיקום, עם פסיכולוגית והכל, ואנשים שיושבים ומדברים
ועושים דיכאון משותף. יהיה שמייח.

עם הפסיכולוגית השיחות היו דווקא לא רעות יחסית, ואז היא באה
עם איזו הברקה שלא התאימה לגזרה שלה. "אם כל כך משעמם לך, למה
שלא תעשה רשימה, כל הדברים שהייתה רוצה להספיק לעשות בחיים
ועוד לא עשית, ולך תעשה אותם ותגלה שיש עוד הרבה דברים שאתה
רוצה לעשות. החיים לא מספקים אף רגע דל אחד". שמעון שדווקא היה
בן אדם מעשי, לא כמו שחשבתם, נרתם לרעיון במיידי. ולזיין את
הפסיכולוגית היה בראש הרשימה. הוא חשב להתחיל בדברים קטנים
וקרובים ואחר כך להמשיך לדברים גדולים ומסובכים יותר.

נסע לאמסטרדם, דפק ת'ראש עם עוגיות חלל, הרי במילא כולנו נמות
בסוף. שכר מכונית ספורט אדומה עם גג ניפתח, וחרש את פריס כמו
בשיר של מריאן פיית'פול. את שאר הכסף שהיה לו הוא הוציא על
זונות שבחיים שלכם לא ראיתם כאלו כוסיות. הוא זיין הולנדיות,
דניות ואפילו בריטיות. יצא להפלגה באיי יוון, קפץ לאלסקה לראות
את הזהר הצפוני. ברשימה שלו היה גם לכתוב ספר, אז הוא חרטט
איזה כמה סיפורים קצרים, ארז אותם ושלח לאיזה מו"ל באריזה יפה,
זה נתן לו עוד קצת כסף. ועם עוד איזה שנור מההורים שלו, שלא
יכולים להפסיק לראות את הילד שלהם פורח ככה ועוד מעט הוא ירגע
והכל יהיה בסדר, הוא יכול היה להמשיך ולהגשים את החלומות שלו
ולסמנוו (לסמן וי) את שאר הדברים. הוא חצה את ארה"ב, קוסט טו
קוסט, ואי שם במוטל זול בטקסס הוא הכניס איזה מלצרית להריון.
זה היה הוי האחד לפני האחרון שלו ברשימה. עכשיו אוטוטו הוא
בגשר של סן-פרנסיסקו והוא סוגר ת'רשימה המזוינת הזו.

היה נחמד, וטוב שהיה, עכשיו לא נותר לו שום דבר נוסף לעשות.
הוא חי בשנתיים חיים שמספיקים לשלושה אנשים. הוא חייך. כל
החיים שלכם אתם עובדים ועובדים וצוברים רכוש ובסוף. כי מעפר
באת ואל עפר תשוב. את כל החיים שלכם אפשר לתמצת בשנתיים. כל מה
שעשיתם. שמעון שלנו עשה בשנתיים ואף יותר. אמרנו לכם שהוא היה
בן אדם מעשי. עכשיו הוא עומד לו בגשר הזהב, אתם בכלל הייתם שם
פעם?, עומד לו בקצה והולך להגשים את המשאלה האחרונה שלו, ואז
זה הוא והקדוש ברוך הוא, אחד על אחד. כשהוא היה כבר באוויר, זה
וואחד נפילה של איזה 5 שניות שבהם יש לך גם זמן להריץ את החיים
שלך בפסט פוספורד וגם עוד לראות את הקטעים האהובים עליך בהילוך
איטי. אז ככה, בזמן שהוא באוויר הוא רואה איזה כושי עובר בסקי
בדיוק מתחתיו, ועוד מה, מדבר בסלולרי החדשים האלו, נגד מים -
סטרטאפ ממש - כוססססס אמק הוא קילל, את זה עוד לא עשיתי.