[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ויקטור ביטר
/
חתול מניאק

ריחרחתי את הגבינה מרחוק. אני לא מוכן לסכן את החיים שלי עבור
גבינה מקולקלת. היה לי מספיק קשה גם ככה להתחמק עד הנה ממנצור
החתול.
מנצור הזה. איזה שמן.
אחרי הפעם הקודמת שהייתי כאן היו לי כל כך הרבה בעיות בבטן. אף
עכבר ביער לא היה מוכן לדבר איתי. שלא לדבר על העכבריות.
הם שמים לי מלכודת דבק בשביל להרגיש טוב עם עצמם שהם לא
מתאכזרים אלי. איזה אהבלים. אחרי כל החרא שהשארתי להם במרפסת
הם עוד משחקים אותה הומנים. במקומם הייתי עושה לי איזה מארב
כוכב עם נעליים כבדות במיוחד וסמרטוט לנקות אחרי.
יופי.
הפעם הגבינה עוד טובה ושווה את הסיכון. עכשיו אני צריך לתכנן
מאיפה בדיוק אני אגיע אליה עם כמה שפחות מגע של דבק.
מדובר במשטח מלבני שבמרכז שלו פרוסת הגבינה המיוחלת. בתור
בונוס הוסיפו לי הפעם גם חתיכת עגבניה עם זה.
אני שונא עגבניות, במיוחד מאז שדוד שלי נקבר פעם למוות בתוך
ארגז של קטשופ. הוא היה חתיכת אדיוט. עכבר מכובד לא יקח את
חברה שלו למחסן של סופר בלילה, ועוד ירדם שם.
על כל פנים עכשיו ראיתי את החתיכת עגבניה הזאתי בתור הכלי
מילוט שלי.
גררתי את הארוחה הממולכדת שלי למקום שיהיה נוח לבצע את
הזינוק.
הלכתי בערך חצי מטר אחורה בשביל תנופה. הסדרתי את הנשימה כמו
שעושות הרקדניות בהתעמלות קרקע.
בזוית עיני ראיתי למטה (אני במרפסת בקומה שלישית) את מיני
ומיקי.
ידעתי שאם אני מצליח להביא למיני חתיכת גבינה כזאתי היא עוזבת
את מיקי לתמיד. דימיינתי איך היא מתגרשת ממנו ובאה אלי. בגלל
האהבל המסומם הזה היא כבר שבוע לא אכלה. לא תהיה יותר מיני
מאוס. תהיה מיני רחמים. כבר נשמע יותר טוב לא?
מתיחה אחרונה של האגן והנה אני יוצא לדרך. התוכנית היתה לרוץ,
לקפוץ, לתפוס את הגבינה בפה וליפול על העגבניה. בגלל שהעגבניה
רטובה היא לא נדבקה טוב ואני אוכל לגלוש עליה החוצה מהמלכודת.
אני רץ הכי מהר שאני יכול, נותן קפיצה אולימפית. בחיי! אני
חושב ששברתי כאן שיא עכברי, אולי אפילו חולדתי. תפסתי את
הגבינה בשיניים, הכל לפי התוכנית בנתיים. נחיתה מדויקת על
העגבניה!
עוד שניה אני מחוץ למלכודת, שבע ומאושר עם אהבת חיי ,מיני.
הקטע של הגליץ' היה פשוט כיף מדהים. מרוב תנופה, לא רק שיצאתי
מהמלכודת, אלא גם המשכתי הלאה על הריצפה של המרפסת עד שהגעתי
לקצה. לא רק שהגעתי לקצה, אלא נראה היה שנשארה לי מספיק תנופה
לקפוץ ולהגיע למרזב, שמשם הדרך למטה קצרה.
המחשבה האחרונה כנראה סבלה ממעט חוסר דיוק. אומנם מעט, אך
קריטי.
מנצור השמן חיכה לי למטה עם פה פעור. חתול מניאק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היי!!! אמא!!!
רואים אותי
באינטרנט!!!



ההיא שקופצת
מאחורי כתבי
החדשות


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/4/04 20:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ויקטור ביטר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה