ארבל הכרמלי / הוזה, פקחי עיניים! |
וראי קרני שמש קורצים אלייך,
ראי אותי, אהובך,
תוסס אל מול גופך,
פה אל פה בנשיקות מרווה,
גו ואיבר מעונג גופך מזדקר,
תלתל על פני מצח שובב נשזר
ודמי בקרבך, כדם נער נסער.
אז אמרי נא, הוזה-
האינך חשה שזאת באמת אהבה?
03/04/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|