שוכבת בתוך קופסא
פרחים מפוזרים כאן לצידי,
מחכה לנשימה האחרונה אך היא מאחרת לבוא,
ורק כך הוכל לנוח לעולמים.
את לבי אשאיר לך כמזכרת,
את מחשובתי אפזר ברוח,
נשמתי כבר נמוגה מזמן.
נשיקה אחרונה של חצות תביא עמה את הזריחה,
אך השקיעה תבוא במהרה,
כן, זאת הבטחה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.