ופעמים הרבה אני רוצה להיות חתול בית
שלא נמצא בשום מסע
שמאוזן תמיד ובטבעיות.

שלא מדיח כלים - כי לא זקוק לכלים,
שלא מנקה אלא את עצמו.
שלא מכבס - כי אין לו בגדים.
שלא צובע שערו - כי פרוותו תמיד מושלמת בשבילו.
שלא קונה   ש ו ם - כ ל ו ם   ולא זקוק לכסף.
שלא יולד בצער.
שלא צריך ארון - כי אין לו בגדים.
שלא מתלבט בשאלה הנצחית: מה אלבש היום?
שלא דואג ליום המחר - אלא חי את הרגע.
שלא מודע לכך כי זמנו קצוב.
שישן 18 שעות ביממה - כי הוא לא צריך כל הזמן לעשות משהו.
שמתמתח בחינניות כה טבעית.
שממשיך לשחק ולהשתעשע כל החיים.
שמדבר חתולית כל הזמן.
שמגרגר כשנעים לו - ואז ברור מה הוא מרגיש.
שמבקש פינוק כשבא לו
ועושה זאת כל-כך נכון - שגם מקבל.
שלא רואים עליו כמעט סימני גיל.
שלא חשוב לו בכלל איך הוא נראה.
שאוכל רק מה שגופו צריך
ורק מה שנכון לו לאכול.
ושמטפס ומנתר בגמישות מופלאה לגבהים
שאני לעולם לא אגיע אליהם.