[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ראיתי בטלוויזיה ספינה שהים בולעה
רגע אחד היא הייתה, גדולה ובטוחה
ואח"כ מחליקה למצולות.

היה בזה הרבה שלווה, כאילו נדברו כולם
והגיעו לסיכום
הספינה תשוט על הים שיבלע, ובין לבין ינסו המלחים להילחם
בגורלם שכבר נגזר (לערב את אלוהים?)

והים אינו מפלה
עולם ומלואו הייתה הספינה
גדולה ובטוחה
וכשטבעה, טבעה כולה גם תא שרותי המלחים, גם סוויטת הקברניט.
כי כך נוהג הים.

לו רק ליבי היה לים גדול
בולע את כאבי בלי משים
ברגע הראשון עוד רוגש
קצף לבן ובועות חמצן מערבלים את פני השטח
-ולא שמישהו יראה בועת חמצן בים הגדול-
ואח"כ הכל נשכח, עוד ספינה טרופה, כיסה ליבי על הכאב -
רגש מעט... ונאלם.

ואם כך, אז שייקח געגועיי?
ואיך אפשר לזכור מבלי להתגעגע?

כבדה עלי הבאסה לבד
תסבלו איתי







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בולבול, הציפור,
מי הדפוק שבחר
לה את השם?



משה קיכלי -
המועמד שלך לראש
ועד הצפרות
הישראלי


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/4/04 11:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תומר צהוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה