אלכס זה מכבר חדלת לאהוב אותי.
שיחות הנפש שהיינו מנהלים חדלו נגינתם,
גם האושר והבטחון שהרעפת עליי,
נפרצו לחורים ריקניים בלב.
ואני דואבת אליך בכלל מעייניי וחושיי,
מוחי יודע שזה נגמר, ליבי מכחיש זאת.
סיפור האגדה שהיה לנו נגמר,
כמו בשיר האהוב עליי, של היהודים:
"בזיכרון ישן על ההתחלה חבוי לו גם הסוף"

זה מכבר אני מייחלת שתאמר לי את המילים שיסחטו דמעות הקלה
מקרבי,
הכל כבר מזמן נראה דומם.
כל מה שנבנה בינינו פסק מלכת
ברגע שפחדי והבלבול שלי הלך וגדך
כך הלך קרס וניתץ הדרך שסללתי ללבך...

המילים שכאן כתבתי, אילו היה לי האומץ לקרוא לך אותן, הן היו
נופלות על אוזניים ריקות ועיניים אילמות. אלה מילים שחרוטות
בכאב עמוק בלבי. לעולם לא יגיעו ללבך.