[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלכס זה מכבר חדלת לאהוב אותי.
שיחות הנפש שהיינו מנהלים חדלו נגינתם,
גם האושר והבטחון שהרעפת עליי,
נפרצו לחורים ריקניים בלב.
ואני דואבת אליך בכלל מעייניי וחושיי,
מוחי יודע שזה נגמר, ליבי מכחיש זאת.
סיפור האגדה שהיה לנו נגמר,
כמו בשיר האהוב עליי, של היהודים:
"בזיכרון ישן על ההתחלה חבוי לו גם הסוף"

זה מכבר אני מייחלת שתאמר לי את המילים שיסחטו דמעות הקלה
מקרבי,
הכל כבר מזמן נראה דומם.
כל מה שנבנה בינינו פסק מלכת
ברגע שפחדי והבלבול שלי הלך וגדך
כך הלך קרס וניתץ הדרך שסללתי ללבך...

המילים שכאן כתבתי, אילו היה לי האומץ לקרוא לך אותן, הן היו
נופלות על אוזניים ריקות ועיניים אילמות. אלה מילים שחרוטות
בכאב עמוק בלבי. לעולם לא יגיעו ללבך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הכל התחיל
כשנולדתי ...
לרופא המיילד לא
היו ניירות
גילגול
והשאר זה
הסטוריה


ההיפראקטיבית
פסיבית


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/4/04 5:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מעיין צור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה