רק הוא ידע שזה הולך לבוא.
הוא ידע טוב טוב.
ולא היה איכפת לו -
הוא השכיל כבר להתמודד עם סופים טבעיים שכאלו.
ולכן מה נותר לומר?

שהוא היה משורר. רק שהוא לא כתב שירים.
הוא כתב את חייו. בזיג זג.

אבל הוא לא היה בזבוז מיותר. הגיע לו - למה עוד הוא יכל
לצפות?
הוא עשה את הבחירות שלו בחיים והתמודד עם התוצאות שלהם, ועל זה
יש להצדיע לו -
בפעם אחרונה זו.

ולכן אסיים עם שירו של אריק איינשטיין.
"כמוך נולדו להנעים פטפוטים
עם כל משורר שליבו אש וזעם
בין לבבות אדישים וחוטאים."


מתן.