ענת שבו-פרלמוטר / קפה מסריק |
מוקפת אמנון זהוב ותמר כחלחלת.
צפורן חתולים כתומה
וסלסלי כסף בבהקת.
רצפת החמרה האדומה נסדקת
פנסים כפופי גו, קשישים
עוטים זה מכבר
זלזלים יבשים של חורף.
רחוב מהמהם בשלווה.
לא יום מיומיים,
לא שעה משעתיים.
וכאן אני - סתם אחת בירושלים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|