"ג'רי!" צעקה טינה. "ג'רי! ג'רי! ג'רי! ג'רי! ג'רי..."
"ג'רי... ג'רי... ג'רי...ג'רי! ג'רי!!! ג'רי קום אתה תאחר לבית
הספר!!!" אימו של ג'רי מק'נמרי ניסתה להקים אותו מהמיטה ביום
שישי בבוקר ה-6 בספטמבר 2001.
-"נו אימא... עוד 5 דקות!"
-"זה מה שאמרת לי לפני 5 דקות, ג'רי!!!"
-"אז עוד 10 דקות, נו!"
-"ג'רי לא! אתה תאחר!!!"
-"נו קיבינימט!"
-"שמור על שפתך איש צעיר."
-"כן כן, ואת דברי אנגלית נכונה..."
אימו של ג'רי הייתה מורה לדקדוק בבית ספר אחר בעיר. ג'רי קם
ליומן החלומות שלו ורשם את החלום שהוא זכר. הוא לא זכר הרבה
ממנו, רק את הסוף.

ג'רי קם סוף סוף והלך לבית הספר. בדרך, הוא פגש את ג'ק ומיקי,
חברים שלו. "היי חבר'ה" אמר ג'רי. "היה לי חלום מה זה מוזר!
בחלום אני ואתם כזה הול.."
"קיבינימט ג'רי, די עם החלומות האלה!" אמר מיקי.
"כן, באמת, זה מעצבן, אתה מדבר רק על זה בזמן האחרון." אמר
ג'ק. "ומה הקטע עם היומן חלומות הזה?"
-"אני עושה את זה כדי שאחרי זה יהיו לי חלומות יותר ברורים!
ותאמין או לא, זה מתחיל!!!"
"חלום צלול הכוונה?" אמר מיקי.
-"כן!"
"מה זה חלום צלול?" אמר ג'ק.
-"זה חלום כזה שאתה יכול לשלוט בו. בחלום רגיל שיש לך אתה לא
קובע מה יקרה. כמו בסרט. בחלום צלול אתה יכול לשלוט, והחלום
הרבה יותר ברור!"
"חחח" צחקו שניהם.
"תצחקו תצחקו..." אמר ג'ון. "כשלי יהיה חלום צלול אתם תקנאו
בי".
"מה שתגיד..." אמר מיקי.
ג'רי, ג'ק ומיקי המשיכו ללכת לבית הספר שהיה במרחק 20 דקות. הם
אהבו ללכת. הם לא רצו לקחת אוטובוסים. כשהם הגיעו לבית הספר הם
פגשו בקימי.
"היי קימי" אמר ג'ון. "איפה טינה?"
-"היא חולה. נראה לי שהיא תחזור מחר"
"אה באסה" אמר מיקי.
ג'רי, טינה, ג'ק, מיקי וקימי היו מן חבר'ה כאלה שתמיד הסתובבו
בהפסקות. הם למדו בכיתה י' בתיכון צ'מינייד בניו יורק.

"תלמידים!" אמר המחנך ריצ'רד. "אני נותן לכם משימה לכתוב חיבור
באורך של 2 עמודים על כל נושא שבא לכם ולהגיש לי עוד שבוע."
"חחח" צחק ג'ק. "אני מתערב איתך שאני יודע על מה ג'רי הולך
לכתוב..."
"ג'ק!" צעק ריצ'רד. "עוד פעם הדיבורים שלך? אני מזהיר אותך,
עוד כמה פעמים ואני אאלץ להוציא אותך מהכיתה".
ג'ק נהיה אדום כולו. הוא תמיד היה ככה בכל פעם שהסתכלו עליו.
כמובן שג'רי התכוון לרשום חיבור על חלומות. הוא פשוט אהב את
העובדה המרתקת ובה המוח יוצר תסריט משלו.

"ריצ'רד הבן זונה הזה!" אמר ג'ק.
"כן, מי הוא חושב שהוא..." אמר מיקי.
"חחח" צחק ג'רי. "מגיע לך כי דיברת עליי."
"שתקו חבר'ה..." אמרה קימי. "גארי וג'יי.סי באים!"
גארי וג'יי.סי היו זוג בריונים מכיתה יב' שתמיד לקחו כסף מהם.

"אז איפה הכסף לאוכל שלנו?" אמר גארי.
"ואיפה טינה?" אמר ג'יי.סי. "גם היא חייבת לנו."
"טינה לא באה!" אמרה קימי. "ואם תמשיכו ככה להציק לנו
אנחנו..."
-"קים, עזבי..." אמר ג'רי. "הנה הכסף..."
ג'רי בדיוק התכוון להביא להם אבל אז המורה שלהם לביולוגיה,
אנה, ראתה את זה.
"גארי! ג'ון סימס! שניכם באים איתי עכשיו!"
גארי הסתכל עליהם במבט שאומר: "חכו חכו מחר" והלך.
"נראה לי שהם נטפלים אלינו רק בגלל המראה שלך ג'רי." אמר
מיקי.
"שתוק שתוק." אמר ג'רי.
לג'רי היה שיער חום פרוע שהגיע לו עד האוזניים והתפצל לכיוונים
שונים. הייתה לו נקודת חן גדולה על הסנטר. היא הפריעה לו נורא.
ג'ק לעומת זאת היה עם שיער קוצים שחור ועיניים ירוקות אבל הוא
היה נמוך מאוד. הוא היה קטן בראש מג'רי. אולי אפילו הכי נמוך
בביה"ס. למיקי היו משקפיים עם מסגרת מודגשת, שיער שחור ארוך
ופצעונים בכל הפנים. קימי הייתה בלונדינית עם שיער ארוך מאוד
ועיניים ירוקות. היא דווקא לא נראתה אחת מהחבר'ה. היא הייתה
יפה. טינה שלא באה לביה"ס באותו היום הייתה אסיאתית עם שיער
שחור עד הכתפיים. היא הייתה גבוהה בכמה סנטימטרים מג'רי.

הצלצול נשמע בחוזקה בבית הספר. כל התלמידים הלכו לביתם. ג'רי
רץ לבית שלו לבדוק משהו. כן! הפרק החדש של סאות'פארק ירד לו
מהאיטרנט. ג'רי צפה בו. זה היה פרק טוב. על מגבת מסוממת בשם
טאולי. ג'רי איחר יחסית בצפיית הפרק שיצא כחודש לפני כן. הוא
התקשר לטינה להביא לה את השיעורים (החיבור וכמה תרגילים
במתמטיקה.) והתיישב לשחק קצת בפלייסטיישן שלו. אחרי זה הוא
הסתכל קצת בתמונה של אבא שלו. אבא שלו נפטר מסרטן המח לפני
כשנתיים וחצי. הוא היה חסר לו מאוד. ג'רי היה בן יחיד ולכן קצת
היה משעמם לו כי אימא שלו חזרה מהעבודה שלה כמורה לדקדוק רק
בשעה 16:00.

בלילה, ג'רי התיישב לראות קצת טלוויזיה ובלי שהוא הרגיש, הוא
שוב נרדם בסלון...
ZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZ
ZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZ
ZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZ
ZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZzZz
התחיל חלום אצל ג'רי. בחלום, הוא היה נמצא בחצר שלו. לפתע,
נהיה חור בדשא ומתוכה הגיח גמד קטנטן עם מצנפת ורודה.
"איזה הומו" אמר ג'רי.
"בוא איתי, לבית שלי" אמר הגמד.
"בכיף..." אמר ג'רי וזינק עם הגמד לחור שבדשא.
ג'רי נפל ונפל ונפל עד שהוא נחת על הראש ועשה סלטה באוויר.
הגמד הוביל אותו מתחת לאדמה בממלכה שבה הבתים הם פטריות. ג'רי
בא לבית של הגמד וישב על כיסא קטן שלא התאים לו.
"רוצה קפה?" אמר הגמד.
"חחח" צחק ג'רי.
"למה חחח?" אמר הגמד.
"כי זה מצחיק שגמד מציע לי קפה אבל יאללה תביא." אמר ג'רי.
"חצוף!" אמר הגמד וניגש למטבח.
הגמד חזר כעבור כמה דקות (בזמן חלום כמובן) עם קפה רותח ביותר!
הקפה היה כל כך חם. כולו היה אדים. אפילו כשג'רי שם את היד 10
סנטימטר מעל הקפה היה לו חם.
"תן לזה להתקרר" אמר הגמד. "אצלנו שותים חם אבל אתה חנון".
"אני לא חנון!" אמר ג'רי. "הנה אני שותה, תראה!"
ג'רי החזיק את הכוס ביד ואז הגמד אמר לו: "אתה מפיל את זה!"
"מה?" אמר ג'רי ואז כוס הקפה נשפכה לו על היד. הכאב היה עצום!
יד שמאל של ג'רי עלתה באש מרוב חום והעלתה אדים! ג'רי צרח
מכאב! נהייתה לג'רי כוויה רצינית על היד.
"מגיע לך!" אמר הגמד. "מגיע מגיע מגיע מגיע מגיע
מגיעעעעעעעעעעע"

ג'רי התעורר מזיע במיטה. השעה 3:16 לפנות בוקר. הוא קם לקחת
כוס מים ורשם ביומן החלומות את החלום המוזר הזה. הוא לא זכר
הרבה. רק את הקטע של הכוויה. ג'רי חזר לישון.

ב7:00 בבוקר ג'רי קם, התלבש, ציחצח, שטף פנים, אימא שלו הדביקה
לו נשיקה ענקית וג'רי הלך לבית הספר. הוא לא פגש אף אחד בדרך.
כנראה ג'ק ומיקי לקחו אוטובוס. הוא ראה בבית הספר את טינה.
"היי" הוא אמר.
"היי!" אמרה טינה. "כתבתי את החיבור".
-"מה את לחוצה, יש עוד 6 ימים. על מה כתבת?"
-"על אלברט איינשטיין ואתה בטח תכתוב על חלומות..."
-"נכון." אמר ג'רי.
כולם הגיעו לשיעור המתמטיקה של שרה גליק.

ג'רי השתעמם בשיעור ולפתע פתק פגע בראש שלו. פתק מקימי. בפתק
היה כתוב:
מה זה על היד שלך?
ג'רי הסתכל על היד.
הייתה שם כוויה.