חד משמעית.

בלי תוספות מיוחדות, בלי בכי ורעש, בלי דם ובלי סימנים
מיותרים. אני פשוט רוצה למות בשקט.
תנו לי חדר ריק ובו מיטה ושידה קטנה. אהה כן, וגם כוס מים.
בתוך השידה שימו לי שלוש חפיסות כדורים, אני כבר אדאג להשתמש
בהן. כשאני ארצה. כשאני ארגיש שאני מוכנה. אולי זה יקח לי כמה
שעות... או אפילו כמה ימים, אבל אני מרגישה את הרצון הזה בוער
בי, לכן אני יודעת שזה יגיע. אני אמצא לכדורים האלו שימוש.
כשאני אחליט להתחיל, תוך שלוש דקות הם כבר יהיו בתוכי.

לא אכפת לי כבר שזה מעשה אנוכי, מטופש, מיותר, אכזרי וכו'. אני
שמה זין. אני הולכת לעשות את זה בלי לספר בכלל לאף אחד, שלא
יגידו אחר כך שזאת הייתה קריאה לתשומת לב, לעזרה. לא אכפת לי
שהנשמה שלי אולי תישאר חייה, ורק הגוף לא יתפקד, ואני אשאר
תקועה בקבר עד שהעולם יתפוצץ מאיזהשהו מטאור.

אני רק לא רוצה דבר אחד- להישאר בטעות בחיים. אני ממש לא רוצה
שמישהו ימצא אותי כשאני עוד גוססת, יביא אותי לבית חולים
במהירות ושם יצילו את חיי. לא צריכה הסברים מאנשים מסויימים על
כמה שהמעשה הזה הוא לא הדבר הנכון לעשות, ושמזל שהצילו אותי
ועכשיו ישלחו אותי לטיפול פסיכולוגי כדי לשנות לי את האישיות.
מה נראה לכם, שאני לא אנסה לעשות את זה שוב? הרי לא תהיה עליי
השגחה 24 שעות ביממה. אני אמצא לי שלוש דקות ואקח מנה כפולה
מהכדורים האלו, כך שבמילא זה לא משנה. תחסכו ממני את הטיפשות.

אני לא צריכה אהבה. לא אהבה רומנטית ולא אהבת הורים. בסופו של
דבר אתם כולכם תתגברו כי זה הרי היה כל כך ברור שאני אעשה את
זה מתישהו, הכל רק עניין של זמן. אתם כולכם ידעתם את זה, כל מי
שמסתובב איתי ונמצא לידי, אז אל תשחקו אותה הנפגעים עכשיו, כי
כשאני הייתי צריכה עזרה אף אחד לא בא לעזור לי. עכשיו יש עליכם
פחות מעמסה, נטל, אי שפיות. תגידו תודה ותשתקו. ואל תבכו עליי
בכלל, אני לא צריכה את זה. אתם בעצמכם לא צריכים את זה. זה
מוזר לי מאוד, לחשוב שמישהו בוכה עליי. בוכה בגללי.

אין לי עוד מה להגיד. עכשיו אני מרגישה מוכנה.