לאבא היקר!
מפרי זרעך נוצרתי אני, פרי שגרעינו טמון בבית החזה, בצד השמאלי
של גופי.
פרי שכל כך דומה לך באישיותו, כפרי המאופיין לסוגו.
פרי שתחביביו תואמים לשלך, כפרי שתואם לריחו.
פרי שכל כך כיף לו לפרוח איתך
פרי שמאוד אוהב אותך וזקוק לך כדי לגדול, כאילו היית טיפת ענק
של מים.
אמש, גרעין הפרי סיפר לי מדוע הוא קשור אליך כל כך.
הוא אמר שהוא יודע שאותו אף פעם לא תשכח.
הוא סיפר שעזרת לו להבשיל, שבעצם יילדת אותי.
הוא סיפר לי בפרטי פרטים איך עזרת לאמא לשחררני מתוך החממה.
הוא אמר גם שהוא חושב שאנחנו כה קרובים וקשורים, וזאת משום שיש
לנו כל כך הרבה דברים משותפים.
הרכיבה על סוסים שאותנו מאחדת ואת כל משפטי החיים שממך אני
לומדת כציפור המלמדת את גוזליה לעוף.
על תכונות האופי הכל כך דומות, על אי הבעת הרגשות.
עניתי לגרעין שאני מודה ליקר לי מכל, לעץ שבזכותו אף פעם לא
אנבול.
בזכות אותן תכונות אופי חשובות שרכשתי ממנו
אני נלחמת על שלי ושואפת תמיד לגבוה מכל.
אף פעם לא נכנעת עד אשר מקבלת תוצאה מוצלחת.
כאומרים: "הפרי לא נופל רחוק מהעץ"
והוא בשבילי כמו כוכב צפון מנצנץ שתמיד מנחה ומראה את הדרך
ובזכותו אני אף פעם לא אובדת. ובזכות האהבה והתמיכה שהוא מעניק
אני שוכחת מכל הנורא וממשיכה הלאה במקום לחזור להתחלה.