מדרון תלול, אבנים מתגלגלות, זה כמו ההרים - עליות ומורדות.
ולו רק אם ייפול גרגר אבן אחד, מפולת תבוא אחריו.
מים גועשים נעים בגאות ושפל,
בצבעים של שחור ולבן.
אין אפור באמצע, יש רק חור, פצע,
ואני נופלת - לאן?
ופתאום - הס השקט, מקיף את גופי,
מרחף איתי אל מעל,
ואני בשמיים, רחוקה מהמים,
אין כאן דבר שישטוף אותי, למרות ובגלל.
29.3.04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.