יפתח: הלו? יש פה מישהו?
סטחי: חבל...
יפתח: חבל על מה?! אני יתן לך מכות חלאון שכמוך!
סטחי: הגיע הזמן...
סטחי שלף את סכין המטבח וחדר בעזרתה את קרומו של יפתח. הוא היה
שרוע על הריצפה כציפור שנורתה מרובה אוויר (אני עושה זאת הרבה)
ונסקה לאחר ההתרסקות וגופה התפרקה באוויר.
לאחר אכילת תירס וצביעת גדר העץ שליד ביתי, החלטתי כי הגיע
הזמן המתאים לאנוס את שרית.
שרית: שלום סטחי.
סטחי: אונס את שרית...
זהו.
ובכן, יום אחד ליד ערבות אסיה התיכונה נהרג ילד קטן ושחור, כי
הוא ניקה ארובה. אז היה עליו פיח ופחם פעיל של דגים טריים.
תאכלו חובזה זה בריא.
סטחי: הי אני סטחי! יש! :) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.