זה היה בל"ג בעומר האחרון. המקום הקבוע שלנו נשאר פנוי, כרגיל.
אפילו שאף אחד לא הגיע לשם לפני 10, כולם ידעו שזה המקום שלנו
ואף אחד לא תפס לנו אותו. אחרי הדלקת המדורה ומאבק ממושך עם
המנגל, החבר'ה הביאו נרגילה, התיישבו במעגל והתחילו לעשן. איכס
נרגילה, חשבתי לעצמי. התחלתי להשתעמם, אז הוצאתי טוש לורד
מהתיק שלי, שתמיד היה גדוש בדברים, וכשהיה על גבי נראה עצום
בצורה מגוחכת. הסנפתי לי את הלורד בכיף, שמעתי בראש שלי שירים
של "מוניקה סקס" לפי הסדר שלהם בדיסק, כשפתאום משום מקום נפל
לרגלי אגוז קוקוס. השעה הייתה בערך 1 בלילה וכל החבר'ה נראו
מסוממים תחת. אף אחד בכלל לא שם לב שמהשמיים, שנראו נקיים
מעננים לחלוטין, נפל עלי אגוז קוקוס. השמיים היו כל כך צלולים
שאפשר היה לראות את כל הצורות המוזרות שהכוכבים מציירים.
ניסיתי לפצח את האגוז, שהחלטתי לקרוא לו יוני, בעזרת הלורד
שלי. לא יודעת מה חשבתי לעצמי, אבל מרוב שניסיתי חזק לפצח את
יוני, הלורד עף לי מהיד ולא ראיתי אותו יותר. הלכתי לתיק של
מאיה שגם ככה הייתה מסטולה לגמרי, והוצאתי את האולר שלה.
ניסיתי לפצח את יוני אבל לא הצלחתי, ולא לקח הרבה זמן עד
שחתכתי את עצמי. לא צריך לתת לי דברים חדים. קרעתי את הלמטה של
החולצה שלי וחבשתי לעצמי את היד. מזל שלקחתי קורס במד"א. פתחתי
את התיק של אריק וחיפשתי משהו שימושי, מסיבה לא מובנת היה
לאריק גרזן בתיק, נו מילא. לקחתי את הגרזן וניסיתי לפצח את
יוני. הפעם הצלחתי. לא ידעתי מה לעשות עכשיו. אם השמיים מפילים
עלי קוקוס אז כנראה שיש להם איזו שהיא מטרה... פתאום היה לי
רעיון גאוני. לקחתי פיתה עם קבב שהייתה על השולחן, איפה ששמנו
את האוכל, ושפכתי חלב קוקוס מיוני על הקבב. הקבב עם הקוקוס היה
נורא טעים, אפילו שהוא היה קר, אז אכלתי אותו בהנאה. כשסיימתי
לאכול, פתאום נפל עלי ראש חסה. איכס חסה! חשבתי לעצמי. תמיד
הסתייגתי מירקות עליים. הסתכלתי על השמיים, הם עדיין היו
צלולים. אז למה לעזאזל הם מפילים עלי חסה?! ואז הבנתי שכנראה
לא השתמשתי טוב ביוני, אז הם שלחו לי חסה. פיכסה. קראתי לחסה
יעל והתחלתי לחשוב מה לעשות איתה. חשבתי וחשבתי וחשבתי וחשבתי
וחשבתי עד שכבר ממש כאב לי הראש והרגשתי שאני חייבת להתמסטל.
זרקתי את החסה הטיפשית למדורה, אין לי כוח אליה. עוד לפני
שהספקתי להתחיל לחפש משהו להסניף, המדורה הפכה לחסה ענקית.
יעל המוגדלת החלה לשיר שירי אופרה אבל היא לא הייתה מוכנה
להגיד לי מה היא רוצה. אז שרפתי אותה. המדורה החדשה פלטה את
יוני, שלם כביום נפילתו מהשמיים. לא ידעתי מה לעשות, אז זרקתי
את יוני באוויר והוא נבלע בשמיים. במקום שהוא ירד בחזרה ירד
מכתב. קראתי את המכתב:
"ג.נ.              
אבד לי העפרון, אז עשיתי סדר ונפל לי הקוקוס. קיוויתי שתחזירי
לי אותו, אבל לא עשית את זה. אז החלטתי לזרוק עלייך חסה. נכון
שחסה זה מגעיל? בכל אופן, תודה שהחזרת לי את הקוקוס."
גם השמיים שונאים חסה, חשבתי לעצמי, מעניין אם הם יודעים שהיא
יודעת לשיר.
פתחתי את התיק הגדול שלי והוצאתי משם טיפקס. הסנפתי אותו בכיף
עד שנרדמתי.
ביום למחרת כשסיפרתי לחבר'ה מה שקרה לי, אף אחד לא האמין. מה
שנרגילה עושה לאנשים...