New Stage - Go To Main Page


כשנולד
חש הוא בצמא
שרצה לקבור באדמה,
תחת כל עץ רענן;
שיצמח
לקול יריות תותח,
שיקטוף את הפירות
שהיו בוסר לגזלן.

שנים אחר כך,
אסף את הזרעים;
תפר את הקרעים,
הרווה את הצמא.
אך הבועה
המשיכה לקנן,
המשיכה לקונן,
אצלו בנשמה.

כמו קוצים
דקרו התכריכים,
אשר עמוק בפנים
הוא באדישות עטה;
השיגרון בלב
כלל לא הרפה,
אך את משמעותו
הוא כבר הבין עתה.

כבר הסתיימה
הדרך הקשה,
החרבה, היבשה,
שאת דמו קרשה.
וכשמת
היכה בו הברק;
מה שלא היה מובהק -
היא את יגון חיי תלשה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/4/04 17:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
האיש שידע את יוסף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה