לוציפר פרוקט היה יכול להיות סופר מפורסם לו הצליח לכתוב את
המשפט הראשון של הרומן ההיסטורי שלו. אבל אחרי שבוע שהוא רבץ
על הספה בבית של אחותו הוא הצליח להעלות רק שלוש מילים על
הנייר - "הרבה זמן לפני". את שתי המילים הראשונות הוא כתב עוד
ביום הראשון ועם המילה השלישית הוא התלבט עוד יומיים. אבל אז
הגיעה המילה הרביעית והוא לא היה מסוגל להכריע בין "שנולדת"
לבין "שנולדנו" או אולי לעבור לקנה מידה אובייקטיבי יותר.

היה חסר לו רק המשפט הראשון ואז כבר הכל היה זורם - פרקי פתיחה
על הילדות של תומס והיחסים העכורים שלו עם אביו דרך המפגש שלו
עם לוריתה ומה שזה עשה ליחסים העכורים שלו עם אביו ואת פרקי
הסיום הוא היה בונה עם מתח עד הסיום המרגש. ואם זה היה הולך
הוא היה יושב עכשיו באיזה חנות ספרים וחותם על שלושת הכרכים של
הספר. אבל לעזאזל עם המילה הרביעית.