דטלף' קונסיליה / נחמה |
שולחים יד לאופק,
נוגעים ומביטים במרחק,
החיות ליד הנשקף.
עוצמים עיניים
ונוסעים בחלקות הנפש
מחברים בין מרחקים אגדיים
לבין עצמים ממשיים גבוליים
ויוצרים מהרגעים כוריאוגרפיה-
מפלות ורעידות לא בקו ישר
מחול מודרני של מחלת הנפילה
ליטופים פסיכוטיים עדינים בפנים.
בעולם חוצה רכבת,
פעמוני העדר חודרים לשקט
מאווררים את שמי התכלת
וממשיכים בזמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|