היה היה לפני שנים רבות כלב עם סוודר שקראו לו זלמן (לכלב).
יום אחד זלמן קם בבוקר כשעל השעון המעורר שלו עמד זבוב קטן.
הזבוב ברך את זלמן "בוקר טוב", וזלמן שאל אותו "מי אתה? מה אתה
רוצה?" "אני איציק הזבוב הקטן ויש לי מכתב בשבילך משאול הגמל."
"מיזה שאול הגמל?" שאל זלמן. "מאיפה לי לדעת?" ענה איציק, "אני
רק זבוב משלוחים". איציק אף במהירות ליעדו הבא, וזלמן הקרן פתח
את המכתב וקרא:
זלמן הכלב עם הסוודר שלום,
יש לי משימה עבורך. רונדה הלמה מאיימת להרוג את חג הקישואים!
הדבר היחיד שיכול לעצור בעדה הוא במבה לבבות. לכן אני מבקש ממך
בכל לשון של בקשה, לך לקנות במבה לבבות בסופר ברחוב הירדן.
                                                           
  בכבוד רב,
                                                           
         שאול הגמל.
זלמן הכיר בחשיבות המשימה ותוך לא יותר מ10 דקות הוא כבר היה
מחוץ לביתו אחרי צחצוח שיניים, ספל קפה, וכמובן לבישת הסוודר
האהוב. הוא חיכה בתחנת האוטובוס הסמוכה לביתו לאוטובוס מספר
30, שיקח אותו לסופר ברחוב הירדן. כשלפתע הוא הבחין בבפרסומת
של שוקולד "השחר" בצידה השמאלי של התחנה. שחר הזקן והתמים היה
לבוש כמו סאבלימינל. "אבוי!" קרא זלמן, "סאבלימינל משתלט על
העולם! זאת קונספירציה אחת גדולה!" בעודו נחרד מן הפירסום,
הופיע לפניו ילד קטן עם כובע מצחייה ושרשר, "יא בנזונה! יש'ך
בעיה עם סאב?!" זלמן התגונן ואמר: "לא, אין לי בעיה" אמר זלמן
באדישות, "אני רק טוען שיש כאן קונספירציה שפוגעת בשוקולד
השחר." הילד התעצבן "קונספירציה אמאש'ך! אני זיין'ך ת'אמא!"
לזלמן לא היה כוח לילד הקטן והעצבני, אז הוא הוציא מהסוודר שלו
אלת בייסבול והכה את הילד בראש, בדיוק באמצע הכובע. העיניים של
הילד חצי נסגרו והלשון יצאה החוצה, הוא נפל ומת. כל התהליך
נראה משעשע למדי ושוקולד השחר חייך. גם זלמן חייך. האוטובוס
הגיע וזלמן עלה. הוא התיישב ליד ילדה קטנה וחמודה והיא ליטפה
אותו. היא הייתה מאוד חמודה וזלמן החליט לספר לה על מסעו
לסופר. ואז פתאום הופיע איציק הזבוב ואמר שעל המשימה להישאר
חשאית. אז זלמן הוציא את האלה שלו והכה את הילדה עד שהיא מתה.
הוא היה קצת עצוב, הוא לא רצה להרוג אותה כי היא הייתה נורא
חמודה. אבל לא הייתה לו ברירה, היא ידעה יותר מדי.
זלמן הגיע לתחנה הרצויה וירד מהאוטובוס, כשהבחין בילד קטן יוצא
מהסופר עם שקית במבה לבבות. הוא ביקש מהילד את השקית, ממש ממש
יפה, אבל הילד לא הסכים כי הוא היה קמצן. אז זלמן הרג אותו עם
האלת בייסבול. ואז הופיע איציק הזבוב הקטן ואמר לזלמן שהוא
חייב לקנות את הבמבה לבבות בעצמו. זלמן נזכר שאין לו כסף ועשה
את כל הדרך חזרה הביתה כדי לקחת כסף. כשהגיע למעלית ביתו, עמדה
בתוכה ילדה ודברה עם ילד שעמד מחוץ למעלית. בגלל שהם החזיקו את
המעלית זלמן נאלץ להרוג אותם עם האלה שלו. (היה קצת קשה להרוג
את הילד, כי הוא היה חזק. אבל אף אחד לא יכול על זלמן.) זלמן
הגיע הביתה, לקח כסף וחזר אל הסופר. כשהוא מצא את הבמבה לבבות,
שהייתה ליד הקופה, לאחר חיפוש ארוך ומתיש, הוא פתאום שמע: "הנה
הכלב שהורג ילדים!" ואז הוא נורה למוות.
עכשיו אתם מבינים למה מעולם לא שמעתם (לפחות רובכם) על חג
הקישואים.