אתמול גיליתי שהחבר הכי טוב שלי, זה שאני נמצא ביחד איתו עוד
מהפעוטון ומכיר אותו כמו את כף ידי, מעשן. בשרשרת. החבר שלי,
שתמיד הטיף להורים שלו בגלל שהם עישנו כמו קטר, נכנע ומעשן.
ניסיתי לשכנע אותו להפסיק, ושזה דבר שטותי, אבל הוא לא ממש
הקשיב לי, ואני הפסקתי את עצמי - הבנתי שהוא נמצא בשלב כזה
שהוא בלי סיגריה זה כמו אינטרנט בלי קאזה, כמו דאבל מק רויאל
בלי צ'יפס, כמו אוסטרי בלי נטייה לאנטישמיות, כמו אוהד הפועל
בלי נטייה לשיר שירים חולניים, כמו כביש גהה בלי פקקים, כמו
צפונבון בלי פאלם-פיילוט, כמו אריק שרון בלי כבשה, כמו ממשלה
ישראלית בלי גילויי שחיתות, כמו אלון מזרחי בלי התבטאויות
מפגרות, כמו מכבי ת"א בלי אוהדים, כמו אוטו של ערס בלי מערכת
סופר-סראונד, כמו בלונדינית בלי טיפשות...
אתמול גיליתי שהחבר הכי טוב שלי, זה שאני נמצא ביחד איתו עוד
מהפעוטון ומכיר אותו כמו את כף ידי, מעשן. אתמול גיליתי, שאת
החבר הזה, שאני מכיר אותו כל כך טוב, אני לא מכיר בכלל.