[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דורינה בלרינה
/
מחשבות ירוקות

כשהלכתי אתמול בשביל של הבית ספר חזרה הבייתה, המחשבות מילאו
את מוחי. בהתחלה היה בלאגן רציני שם בפנים, כולן הסתובבו
במעגלים אחד בתוך השני, אבל אחרי כמה דקות של סערה, הכל התחיל
להרגע קצת... ונוצר מצב שכל מחשבה עמדה ליד מחשבה אחרת, במין
שורה מסודרת כזאת, ונתנה לי אפשרות לחשוב כל אחת בנפרד.

ראשונה נעמדה המחשבה על אהבה. כנראה שזה נושא שממלא אותי יותר
מידי בזמן האחרון. אליה מתלוות כל התת-מחשבות: בגידות, מריבות,
סקס, תשוקה, געגועים...
ומשום מה כולן מתקשרת אלייך. כאילו כל אחת נושאת בידיה שלט
שכתוב בו את שמך. מעניין מתי תעלם לי מהחיים, ומישהו אחר יחליף
את מקומך על השלטים. אם יהיה מישהו כזה בכלל. מעניין אם התשוקה
אלייך תחלוף לה ככה, בשקט בשקט, בלי שאני אשים לב בכלל. מעניין
אם המריבות שלנו יפסקו אי פעם. והכי מעניין, אם אי פעם אני
יוכל להרגיש אלייך את הרגש הזה, האהבה.

מחשבה שנייה שקופצת במוחי היא הכי מיותרת - לימודים. למי יש
זמן בכלל לחשוב על לימודים, כשיש אהבה. אתה רואה, אמרתי לך
שהכל מתקשר אלייך בסופו של דבר. ועוד שנה נסיים את התיכון,
ונוכל לאהוב... רק אני ואתה. או רק אני, ומישהו אחר, תלוי מה
יבוא באותו הרגע. האמת שזה עוד לא כל כך רחוק, סיום הלימודים.
למרות שאני בטח אצטרך לשבת ולהשלים עוד חומר מבגרויות נכשלות.

תן לי מנוחה כבר, אני מתחננת. הגעתי הבייתה ועדיין אתה אינך
מרפה ממוחי. הפעם אני חולמת בהקיץ, עליי שכובה באיזה אי בודד
על הדשא הירוק, רק אני לבדי. בלעדייך. אני בכלל לא מרגישה צורך
להיות איתך ברגעים כאלו. אני לוגמת עוד שלוק מהמשקה האקזוטי
שלי, ומניחה אותו בצד תוך כדי עצימת עיניים והתמסרות מוחלטת
לשמש, המבצעת בגופי הלבן את זממה.
אני מרגישה איך הקרניים חודרות עמוק לתוך העור הרך, כמו
שהרגשתי אותך. וזה לא כואב, זאת הרגשה טובה. לדעת שבשני המקרים
אני בסוף אהיה זאת שנפגעת, ומשהו בתוכי ימות. אם זה חלקיקי
עור, או חלקיקי נשמה. בכל זאת מרגישה מלאה.

אני נרדמת, וגם שם המחשבות לא מרפות ממני. האם אי פעם אני
אפסיק לחשוב? האם קיימת כזאת אפשרות בכלל? ומה יהיה איתך, אם
פתאום תעלם מחיי ולא יבוא אף אחד אחר במקומך, אני עדיין אמשיך
לחשוב?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הדברים הכי
טובים בעולם
באים בחינם, והם
שווים כל שקל!

חוק מרפי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/4/04 0:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דורינה בלרינה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה