כשהיא מדברת כולם מלחשים,
איזה אשה חזקה - נחשים,
היא מנהלת את כולם
לא בנועם לא בחן,
תוקפנית ואגרסיבית,
פשוט אסרטיבית - זו התגובה,
שלא בפניה הם קוראים לה - הכלבה.

את הנשים היא מפחידה
על הגברים היא מאיימת,
זו דרכה להרגיש קיימת.
לעולם תשדר עוצמה, נחישות,
לא תשיל את ארשת הקשיחות.
אף פעם לא תשאר בלי תשובה,
והם ימשיכו לקרוא לה - הכלבה.

בודדה בעולם של בודדים,
פיתחה לעצמה זוג מרפקים חדים,
היא לא תשכב את דרכה לצמרת,
היא תמיד נחושה, לא מוותרת.
לא נפתחת, סגורה, עצורה,
על שמה בספר רשומה כל עכבה,
במטבחון הם קוראים לה - הכלבה.

כשהיא לבדה במיטה בלילות,
תניח לעצמה קצת לבכות,
כי מהן כמה דמעות עגולות,
לעומת הרצון לשחק עם הגדולות,
בבוקר לא יישאר מהן זכר,
דמעות לא ימנעו ממנה להיות חשובה,
גם אם כולם חושבים שהיא - כלבה.

לו נולדה גבר בוודאי היתה מנכ"ל,
אילו לבשה מדים כבר היתה רמטכ"ל,
היתה יוצאת לטיולי ג'יפים או סקי,
ובלילות מורידה כוסיות של וויסקי,
אבל היא נולדה אשה,
ולמרות שהיתה נותנת הרבה בשביל קצת אהבה,
עדיין כולם חושבים - זאת סתם כלבה.