תמיד נשמח  להביט אל נקודת האור
נחייך אל הדבר הכי קל
נרחף אל מחוץ לדבר האמיתי
נרקוד על חוף עזוב וריח מלוח.


הציפורניים ניכוות בחול החם הלוהט
המים משיבים אדמומית לכף החמה
העיניים נסגרות מול הבזקי הגלים
והצליל של הצדפים כמו מקצב צמוד

מרחוק שט לו לבן על ספינה קלילה
מרחוק מבצבץ ראש של שחיין בעומק הימים
והחוף מתפתל  מותיר סימנים של זפת ואצות
וראש מחפש אבן שחוקה או בקבוק עם מכתב .

ושם מרחוק  על אותו שביל וגלים מכים זה בזה
ניבטת צללית שכובה על מגבת  צהובה  על חוף עזוב
ואת כולך שכובה עופרייך נושקים לשמיים הכחולים
ושערך ערוותך נד לו לבד לכל משב רוח מערבית .

ואז רגלי על חול רטוב שקעה והשנייה מחפשת מפלט
והראש מביט אינו רואה דבר על חוף שומם וחם
והנה אני מתקרב אלייך מלמעלה הכל נראה ברור יותר
ואת במשקפיים כהים נעה קימעה ומחיכת אליי.

ואני לא מכיר ולא יודע מי את ולמה אני נבחרתי
האור שלך או אולי העור שלך הוא שקרה לי משביל החוף
ולא ידעתי עוד מילה לומר או משפט לסיים
חיבוק אל גופף הלוהט נתן בי חיים חום אהבה ונצח.