לביא בוניאק / אהבה סוריאליסטית |
כשיפציר לו אור הבוקר
ותשכים החמה ממשכבה
אפקח את עיני בציפייה
לזוהר החודר לנשמה
המשב הרך שעל פניי
הוורד שפורח בתוכי
כדבש הנוגע לשפתיי
והמגע שמלטף שוב את ליבי
איך תפוגי תשוקתי
איך אשכח את חיוכך
האהבה היקרה מכל
כורע ברך לטוהרך
שיחלפו להם החורפים אחד אחד
ונהיה יחדיו לנצח נצחים עולמים ועד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|