ו.ט. טרימאליאן / עקבות |
אנחנו משאירים חתיכה קטנה מעצמנו.
טביעת אצבעות,
או חיוך,
או טיפת דם מהאצבע שחתכנו.
בכל מיני מקומות,
יש זכר למה שהיינו פעם.
למה שאנחנו עכשיו.
אפילו... למה שנהיה.
אנשים זוכרים, אדמה זוכרת, קירות זוכרים,
אפילו אם אנחנו שוכחים.
אנחנו משאירים כל כך הרבה עקבות,
כל כך הרבה זכרונות,
כל כך הרבה אנחנו,
עד שכלום לא נשאר.
רק קליפה מרוקנת.
כי אחרי הכל,
מאבק כוכבים באנו,
ואחרי שנלך,
זה כל מה שיישאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|