להביט בתמונותיך
פתאום עכשיו
כשאתה שם במסעותיך....
אני מרגישה כל-כך קטנה בעולמך
האם עוד בכלל יש לי מקום בעתידך?
האם אני חלק ממנו?
כשאתה שם חורש נופים ואנשים
ומקומות וחושים
שהם כל-כך לא מנת חלקי
הן חלקי קטן הוא ואינטימי
אך שלך הוא
כולו שלך.
לפתע פתאום מרגיש
שאנחנו שנינו זרים- אישה ואיש
שדבר שוב לא יקשור בינהם
ואולי תחזור אלי אחריהם
וכבר לא תהיה מה שהינך בזכרוני
את מקומך יתפוס מישהו שאינו מוכר לי
מישהו שמסעותיו במרחבי מקום חרטו בו צלקות
של איש נודד, איש בודד שאינו זקוק נואשות
אולי כבר לא אחד שמרגיש
אולי כבר לא תזדקק לאיש
ובכללו אהיה גם אני
פחד פולש לתוכי -
אתה תחזור אחר.



        5.5.2001